מחצית השקל על אורח חיים שסג:יב

(ס"ק יב) לחי המושך. כתב בהג"א כו' כתב הרב"י שדין זה נובע ממ"ש דף ט' אר"י מבוי שרצפו בלחיים פחות פחו' מד' טפחים במשך ארבע אמות דהיינו שהעמיד לחיים הרב' לפנים במבוי במשך ארבע אמות ואין בין לחי אחד לחבירו ארבע טפחים באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן דלרשב"ג דס"ל כל פחות מד' טפחים אמרי' לבוד א"כ לחיים אלו כחד חשובי' ויש במשכו ד' אמות ויצא מתורת לחי וצריך לחי אחר. אבל לרבנן דס"ל דוקא פחות מג"ט אמרינן לבוד ולדידהו א"צ לחי אחר ומזה יליף ההג"א לדידן דקי"ל פחות מג"ט אמרי' לבוד אם הוא כה"ג פחות מג"ט לחי א' מחבירו צריך לחי אחר. אלא שהרב"י הקשה עליו דהא פרכינן דאפי' לרשב"ג ל"ל לחי אחר ה"ל להתירו ע"י נרא' מבחוץ ושוה מבפנים ופירש"י שדרך מעמידי לחי שמושכים קצת כלפי חוץ כדי שירא' בפנים ובחוץ שהוקבע לשם לחי (והתוס' חולקים ופי' בדרך אחר) ומשני הא מרא דשמעת' הוא ר"י ור"י הא ס"ל נרא' בחוץ ושוה בפנים אינו נידון משום לחי וא"כ לדידן דקי"ל נרא' בחוץ ושוה בפנים נידון משום לחי א"כ תיקשי להג"א למה הצריך לחי אחר וסיים הרב"י ואפשר כוונת הג"א להיכי שלא משך לחי החיצון כלפי חוץ כלל אלא שה"ל להג"א לפרש ואם כן העולה מדברי הרב"י לדינא הוא כדברי מ"א ודע אע"ג שכ' בש"ע דלחי המושך לא מהני נראה בחוץ ושוה בפנים ומבוי שרצפו בלחיים מהני נרא' בחוץ וש"ב ה"ט בשלמ' לחי המושך דהעמיד כל הלחי סוף הכותל של מבוי דהיינו חוץ למבוי א"כ כל הלחי הוא נראה בחוץ וש"ב. א"א להתיר ע"י נראה לחוץ וש"ב דהא האי לחי דנרא' בחוץ וש"ב יצא מתורת לחי ויש לו דין כותל מה שאם כן במבוי שרצפו בלחיים שכל הלחיים עומדים בפנים אלא שקצת מן לחי החיצון משוך לחוץ שפי' יש להתירו ע"י נרא' בחוץ וש"ב של לחי החיצון:

ניהו כיון דלחיים הם רצופים פחות פחות מג"ט חשבינן להו כחדא ומשכן ד"א ויצאו מתורת לחי ויש להן דין כותל מכל מקו' הא אפילו כותל גופא אם היא כה"ג שסוף הכותל כנוס קצת לפנים אותו מקצת הכותל נידון משום לחי דנראה בחוץ וש"ב ודע דבהאי דנראה בחוץ וש"ב פליגי רש"י ותו' ונראה בפנים ושוה בחוץ פי' רש"י כזה * דהעומדים תוך המבוי רואים וניכר להם הלחי. אבל הבא מחוץ למבוי ורואה כנגדו המבוי אינו ניכר לו הלחי כיון שהעמיד הלחי בסוף הכותל ממש. הרואה סובר שם כותל עבה מצד זה ועוביו של הכותל נמשך כל לחי ו מבוי אורך המבוי ונראה בחוץ ושוה בפנים פי' להיפך שמשך הלחי לרוחב לצד חוץ כזה * דהעומדים בפנים אינו ניכר להם הלחי. כי אם העומדים בחוץ. והתוספות חולקים דכה"ג אפילו בחוץ אינו נראה כ"א להעומד מצד המבוי וזה לא מהני אא"כ נרא' בחוץ כשעומד נגד מבוי פתח המבוי. לכן פי' דנרא' בחוץ היינו כזה * והעומד בפנים אינו ניכר לו כי סובר ן שהכותל מושך הרבה כ"כ אבל הבא מבחוץ נגד הפתח המבוי רואה שהכותל רחב יותר מן הלחי וניכ' לו. ובש"ע אינו מבורר כמאן ס"ל: