מחצית השקל על אורח חיים שמג:ב

(ס"ק ב) מאיסור כו' כדאית' בסי' ק"ו דהאב חייב לחנך את בנו בתפלה ותפלה היא דרבנן:

אין ב"ד מוחין בידו ר"ל ביד האב:

וכתב הש"ך בי"ד כו' וחור טפח על מ"ש שם בש"ע כהן ששוכב ערום באהל המת ולא ידע לא יגידו לו שיש מת אלא יקראו לו סתם כדי שילביש א"ע תחלה ואם כבר הגידו לו אם הוא טומאה דאורייתא אסור להלביש א"ע וצריך לרוץ חוצה ערום ואם הוא טומאה דרבנן ילביש א"ע תחלה דגדול כבוד הבריות כו' וכן אם הכהן ישן ויש מת אם הוא טומאה דאורייתא צריך להקיצו אבל לא בטומאה דרבנן ועז"כ הש"ך דאם חור טפח ביניהם ומשם הטומאה נכנסת לבית שהכהן בו הוי טומא' דרבנן ולפ"ז גם כאן אין הב"ד צריכים למחות ביד האב וכמ"ש מ"א אח"ז אך מ"א חולק עליו וס"ל דכה"ג הוי טומאה דאויריתא:

בהולך ע"ג ארון כו' דקי"ל אם המקום שמונח שם מת או כזית מן המת אינו טפח על טפח ארוך ורחב ואינו גבוה טפח מקרי טומאה רצוצ' וטומא' בוקעת ועולה עד הרקיע אולם דוקא נגד המקום שהטומאה מונחת אבל נגד מקום הריקן שבארץ שבצדדי הטומאה אינו מטמא' אבל כשיש בחללו טפח ע"ט וגבוה טפח אז אפילו במקום הריקן שבארץ מטמא ועולה עד לרקיע אבל אם יש בארץ פתח או חור פתוח בראשו והוא טפח אז אמרינן דהטומאה יוצאת דרך הפתח או חור ההוא ולכן מותר מן התורה לכהן לעמוד על גב אותו ארון דאז מן התור' אין הטומאה עולה אבל מדרבנן אסור לעמוד ע"ג ארון ההוא דגזרינן אטו ארון שאין בו פתח פתוח טפח ואז מן התורה טומאה עול' עד לרקיע. גם מ"ש סוף טומאה לצאת כו' דאיתא התם בסי' שע"א חצר או שני בתים שיש למעלה מפתחיהן זוזים בולטים ומאהילים על הפתחי' והזיזים נמשכים מבית לבית עד למעלה מפתח בית השני ואין הפסק אויר ביניהם וטומאה בא' מהבתים אם כל פתחי הבית שהמת בתוכו נעולים כל פתחי הבית טמאים שסוף טומא' לצאת בא' מהן וכלם טמאי' דחשבינן כאלו כבר טומאה תחת משקוף הפתח שסופו לצאת שם וכיון דלא נדע באיזה פתח תצא לכן כלם טמאים ואי פתח א' פתוח כלם טהורים רק בפתח הפתוחה דודאי שם תצא ואי זיזין או גג מושך מפתח בית זה עד פתח בית אחר שבצדו בלי הפסק אויר חשבינן כאלו כבר יצאה הטומאה לפתח ומשם יוצא הטומאה אל תוך בית שבצדו. פלוגתא בזה אי הוי דאורייתא או דרבנן. וצ"ע כו' דטהרה בלוע א"מ כצ"ל כדאיתא מ"ה פ"ו דאהלות האשה שילדה תאומים ויצא הראשון מת וקודם יציאת השני הוציאו הראשון מן הבית ואחר כך יצא השני חי השני טהור אף על גב דנגע במעי אמו במת דטהרה בלוע אינה מקבלת טומאה. ובחולין דף ע"א ע"ב אמר רבה בלע שני טבעות אחת טמאה ואחת טהורה אין הטהורה מקבלת טומאה מן הטמאה דהוי טהר' בלוע ע"ש בתוספות ולכן כשהקיאן הטהור' טהור דלא כרבי עקיבא דפליג בזה על ר"י בד' ע"ב ע"א:

וכ"ד הראב"ד ניהו דחולק על הרמב"ם שם מכל מקום בהאי דינא מודה: