מחצית השקל על אורח חיים שכה:כד

(ס"ק כד) הואיל כו' ובנהר אף בהמה שרי דוקא בור יש לחלק בין אדם לבהמה דאדם יוכל לירד לתוך הבור משא"כ בהמה משא"כ בנהר יוכל להוליך גם בהמה להנהר לשתות מהנהר:

כ' הע"ש לר"ת הוא היש מקילים שהביא רמ"א וראייתו מהרא"ש כו' והוא דהרא"ש הקשה על ר"ת דא"כ אם יש לישראל נר בחדר א' וגוי הדליק נר לצורך ישראל בחדר אחר יהי' ישראל מותר להשתמש אצל הנר שהדליק הגוי בחדר הא' דהא אי בעי הי' משתמש אצל הנר שהוא בחדר ראשון וסיים הרא"ש וזה לא מסתבר והבין הע"ש דנדון דנר שהדליק גוי בחדר אחר שכ' הרא"ש באמת מותר לר"ת ומזה הוליד הע"ש דאם יש נהר כו' ומ"א חולק דגם בנר בנדון שכ' הרא"ש מודה ר"ת דאסור דר"ת לא התיר אלא היכי דאפשר לישראל עצמו להשיג אותו דבר שעשה גוי בשבילו כגון שמילא מים מבור דהי' אפשר לישראל לירד תוך הבור ולשתות אותן המים עצמן שהביא לו הגוי. אבל גבי נר שכ' הרא"ש ניהו דאפשר לישראל להשתמש אצל הנר עצמו שהודלק מע"ש אבל אצל נר שהדליק הגוי לא היה אפשר לישראל להשתמש אי לא הדליקו הגוי כה"ג מודה ר"ת דאסור וכ"מ לשון הרא"ש שכ' על האי דנר וזה לא מסתבר וא"א דאין לחלק בין בור ונר מה הוקשה לרא"ש מנר וכ' זה לא מסתבר כיון דלר"ת באמת גם בנר מותר מאי ראיה מייתי הרא"ש מנר טפי מבבור ואי לא מסתבר להרא"ש סברת ר"ת ה"ל מיד לכתוב על דין של ר"ת בבור דלא מסתבר א"ו דגם להרא"ש אסיק אדעתיה דבנר גם ר"ת מודה דאסור והטעם דר"ת מחלק כמ"ש לעיל ולהרא"ש אינו נראה חילוק זה שכתבתי ולכן כ' הרא"ש על האי דנר וזה לא מסתבר להתיר האי דנר ובזה גם ר"ת מודה דאסור א"כ ה"ה בבור כן ס"ל להרא"ש אבל ר"ת ע"כ מחלק בין נר לבור וא"כ אזדא לה דינו של הע"ש דאם יש נהר תוך התחום כו' דהוא נדון דנר: