מחצית השקל על אורח חיים שכה:כב

(סק"כב) שמילא כו' ונראה מדברי התו' כו' דף קכ"ב ד"ה משק' כו' שכ' יש רוצים לומר הא דק"ל אם גוי מילא מים לצורך ישראל דאסורים המים לישראל היינו דוקא להשקות אבל לשאר תשמישים מותרים ומייתי ראי' מיבמות ד' קי"ד רב יצחק נאבדו לו מפתחות של בה"מ ובמקום שנאבדו הי' אסור לטלטלן עד מקום בה"מ וא"ל ר' פדת שיוליך למקום המפתחות תינוקת ואם ימצאו המפתחות יביאם לו דס"ל קטן שאוכל נבלות אין ב"ד מצווים להפרישו ותיקשי מאי מועיל בתקנה זו הא אם יביאו לו התינוקות המפתחות יהי' ר"י אסור להשתמש בהם כיון דטלטלו המפתחות במקום האסור לדעת ר"י וה"ל כגוי שמילא מים בשביל ישראל אלא ע"כ דשאר תשמישים שרי חוץ מהשקאה ועל זה כתב התוספות דאין נראה לחלק וגם שאר תשמישים אסור והאי דתינוקת שאני דהתם אין עושים לדעת ישראל עכ"ל והבין הע"ש דכוונות התוספות דחש"ו דאינן בני דעה אין עושים כלל לדעת אחרים ולכן יש להתיר לגבייהו יותר כאלו עשה גוי בשביל ישראל:

ועסימן שס"ב ס"ז דדוקא כו' דשם בסי' שס"ב הובא הדין דמפתחות והקש' הרב"י הא קי"ל בסימן של"ד קטן שבא לכבות צריך למחות בידו שעושה לדעת אביו ולצורך אביו ולמ' הותר במפתחות לגרום שהקטנים יביאו המפתחות ותי' דשאני אבד' דאין הקטן יודע שנאבדו המפתחות לאביו וכשמוצאן ומוליכן עוש' לדעת והנאת עצמו משא"כ בדליק' דהאב עומד שם ויודע התינוק דניחא להאב בכיב' הדליק' ועוש' לדעת אביו ולכן צריך למחות בידו עכת"ד הרב"י בסימן של"ד ע"ש הרי מבואר דגם קטן לפעמים עוש' ע"ד אביו ומפתחות שאני דלא ידע שנאבדו לאביו ולכן אין עושים לדעת האב כ"ה כוונות התוספות ולכן כתב מ"א וא"כ ה"נ אם מילא כו' ואין מקום להקל יותר בחש"ו מבגוי. ואם בא לומר כו' זה לא נרמז ברברי התו' ר"ל ע"כ אין זה כוונות הע"ש אלא כמ"ש תחל' דס"ל לע"ש דבחרש ש"ו אפי' ידעינן שעוש' לדעת אביו מ"מ מותר וכיון שאינן בני דעה ולפ"ז הביא הע"ש מדברי התוס' הנ"ל לפי הבנת הע"ש את דבריהם וכיון שהוכיח המ"א דע"כ אין פי' זה אמת אלא דגם בקטן אם עושה לדעת האב אסור כמו בגוי אלא דאבד' שאני א"א דהע"ש מוד' לפ' דברי התוס' כן אלא שמיקל בחש"ו קולא אחרת יותר מבגוי דבחש"ו אפי' מכירו מותר כשעשאו חש"ו לצורך עצמן ול"ג שמא ירב' כו' א"כ איך כ' הע"ש ונרא' מדברי התוס' הא לקולא הלז אין רמז בדברי התוס':