מחצית השקל על אורח חיים שכה:יג

(ס"ק יג) ספק כו' כצ"ל וקאי על ס"ז וכן ס"ק י"ד ג"כ מצויין בדפוס בטעות וראוי לציינו ס"ס ז' עמ"ש וי"א דלערב מותר מיד:

כתב הב"ח כו' אלא הוי ס' כו' וא"כ אפי' הביא דורון ולא ידעינן שלקטן בשביל ישראל לענין אי צריך להמתין לערב בכ"ש תליא במחלוקת המבואר פה בס"ז:

ופשיטא כו' משמע אע"ג דלא ידעי' כו' מסתמא לקטן בשבילו וכמ"ש הרב"י בשם הרר"י דבסתמא אמרי' שלקטן היום כיון שהביא דורון מסתמא מביא מן הטוב ויפה והנלקטים היום טובים יותר מהנלקטים מאתמול. וכתב מ"א דה"ה דאמרי' שלקטן בשביל ישראל מסתמא דאל"כ ל"ל למימר גוי שהביא דורון כו' משמע שרצה להוכיח בשני הוכחות חדא מדסתם הביא דורון ולא התנה דבעי שנדע שלקטן בשביל ישראל אלמא גם בסתם אסור ועוד אי איירי דוקא שלקטן בשביל ישראל א"כ ה"ל לקצר גוי שליקט בשביל ישראל אע"כ מה"ט נקט דורון דכה"ג אפי' לא ידעי' שלקטן בשביל ישראל ויש לדחות ראיה זו דלמא הב"ח מודה לסברת הרר"י דבהביא דורון אמרי' מסתמא לקטן היום דהנלקטים היום הם יפים יותר כנ"ל אבל מ"מ בעי' למדע שלקטן בשביל ישראל ואעפ"כ א"ש דנקט דורון לאשמעי' כה"ג דהיינו דורון אפי' סתמא דלא ידעי' שנלקטו היום אסורים ואולי מ"א ס"ל א"א דבא לאשמעי' דבדורון לא בעינן שנדע שנלקטו היום ואיך נשמע זה דלמא באמת מיירי דידעינן שנלקטו היום וע"כ צ"ל דסמך עצמו דלדע כן מדסתם הביא דורון ולא התנה דידעי' שנלקטו היום ממילא מזה נשמע ג"כ דלא בעינן שנדע שנלקטו בשביל ישראל דהא גם בזה סתם ולא התנה דבעי' שנדע שלקטן בשביל ישראל. ועוד כתבו התוס' בעירובין דף מ' בהאי עובדא כו' דהא דקי"ל גוי שהביא דורון לישראל דבר המחוסר צידה או מחובר דבעי' שימתין במ"ש בכדי שיעשה כ' רש"י הטעם כדי שלא יהנה ממלאכת שבת או יו"ט לפ"ז אם הובא לישראל ביו"ט ראשון של גליות מותר מוצאי יו"ט א' דהיינו ליל י"ט שני אם ממתין כדי שיעשה דממ"נ אינו נהנה ממלאכת י"ט דאי יום א' היה י"ט הרי המתין כ"ש ואם י"ט שני הוא י"ט א"כ יום א' הוה חול ולא נעשה כלל מלאכה בי"ט פשיטא דמותר אבל ר"ת כ' הטעם גזירה שמא יאמר לגוי להביא לו בי"ט או בשבת מן המחובר כדומה ולכן אפי' מוצאי י"ט או שבת אסור עד כדי שיעשה וא"כ ודאי לא יאמר להגוי דהא לא יהנה ממנה כלל כיון דצריך להמתין כ"ש א"כ מצי למיעבד בהתירא במי"ט ולמה יצוה גוי לעשות איסור בי"ט ולפ"ז גם בשני י"ט של גניות אסור עד מי"ט שני דאל"כ אכתי איכא למיחש שיאמר לגוי להביא ביום ראשון ויהנה ממנו בי"ט שני אחר שממתין בליל שני כ"ש והקשו התוס' לפ"ז מעובדא דאיתא התם דהאי בר טביא דאיתצד בי"ט ראשון של גליות ושחטוהו בי"ט שני בי ריש גלותא ולדעת ר"ת הלא גם ביו"ט שני אסור ותי' התוס' דהאי בר טביא לא הי' שהגוי הביא לדורון אלא דאיתצד ממילא ע"י מצודות שהי' פרוסו' מעי"ט וביום א' הי' אסור משום מוקצה ולכן מותר ביום שני עכת"ד ולדעת הב"ח ה"מ לתרץ דמיירי שהגוי הביאו לדורון אלא שלא ידעו שניצד בשביל ישראל דלדעת הב"ח מיקרי ספק ובספק פסקו התוס' בשבת דף קנא דהולכים בספק להקל וכמ"ש בס"ק שאח"ז:

אלא ע"כ צ"ל דהתוס' ס"ל דאפי' לא נודע שצדן בשביל ישראל אמרי' ודאי צדן בשביל ישראל: