מחצית השקל על אורח חיים שכא:ו

(ס"ק ו) יש מ"ש כו' וא' מהגדולים הורה כו' ר"ל קולא יותר ממ"ש פה בש"ע אבל בע"א שרי וסיים בת"ה לפי דעתו בדרך טיבול בכל ענין שרי ר"ל דהת"ה לא התיר כ"א כמ"ש בש"ע לטבל א' א' אבל אותו הגדול התיר אפי' לטבל הרבה חתיכות בפעם א' ולא אסור כ"א לפזר עליהם מלח דאין להקל אלא לטבל ר"ל א' א' וגם לדעת הת"ה אפי' טובל א' א' ומניחן לפניו צ"ל שכ"א לא יהיה נוגע בחברו אלא צ"ל נפרדים זה מזה וכ"כ הב"ח לדעת ת"ה אך לדעת הגדול ההוא אפי' נוגעים זה לזה שרי:

שכובש כבשים וטעם זה נתן הרמב"ם ואף בשנים יש להחמיר דהב"ח הקשה דברי רש"י אהדדי שפיר' אהא דתניא ר"י ב"ח אין מולחי' צנון בשבת אין מולחים ג' או ד' חתיכות יחד כו' משמע אבל שני' מותר ובדברי ר"נ פי' ממלח לא מלחנא שתים יחד טבולי בשעת אכילה מטבילנא ואכילנא הרי דפי' דלר"נ שתים יחד אסור לכן כתב דמשמע לרש"י לשון ר"נ שאמר מטבילנא דהיינו א' א' ואוכל מיד וא"א דכן הוא מצד הדין דשתים אסור ע"כ כן פי' ברייתא דר"י ב"ח וע"כ ר"נ היתרא אתי לאשמעינן דא' לבד מותר ולאוכלה מיד וא"כ תיקשי פשיטא דמותר א' לבד דהא א"א לאכול צנון בלי מלח אע"כ דשתים מן הדין מותר ואתי ר"נ לאשמעי' חומרא שהחמיר על עצמו ולא מלח אפי' שתי' יחד רק א' לבד:

עיין בש"ג כו' ט"ז בס"ק א' כ' דאם נותן השמן מיד אחר שמלחו על השלאטי"ן מותר כיון דאין מניחיס אותו להזיע לא דמי לעיבוד אבל כשמניחים השלאטי"ן וכן האיגרקי"ס במלח זמן מה עד שיזיע ואח"כ שופכים מי הזיעה ואח"כ נותנים עליו שמן וחומץ זה ודאי אסור ועיין מ"ש בדין אוגרקיס בסעיף קטן שאחר זה: