מחצית השקל על אורח חיים שכא:טז

(ס"ק טז) נתלשו כו' משמע דבתלושי' ל"ב ריסוק ר"ל דל"ב ריסוק מע"ש דלכאורה נראה דנתלשו ונתרסקו דין א' להם כיון דכללם יחד. ולכן צ"ל דה"פ כו' ודין נתלשו ונתרסקו אינו שוה דבנתרסקו מותר הדבש שיצא מעצמו אבל לסחוט ודאי אסור כ"א לתוך האוכל וכיון דלא נתלשו ואסור ליקח החלות א"א לסוחטן לתוך אוכל. ובנתלשו ולא נתרסקו דאין בו איסור רדיה מותר לסוחטו לתוך אוכל כדלעיל סי' ש"ך סעיף ד' אבל דבש היוצא מעצמו אסור כדלעיל ר"ס ש"ך ולא הותר כי אם הדבש הדבוק ע"ג החלות. ועיין בתוס' דף מ"ג כו' אייתי ראיה דאפי' לא נתרסקו דדבש היוצא מעצמו אסור מ"מ דבש הדבוק ע"ג חלות שרי דשם מקשה הש"ס לר"י דס"ל אין כ"נ אלא צורך דבר הניטל מדתניא פורסין מחצלת ע"ג כורת דבורים בשבת בין בימות החמה ובין בימות הגשמים והא הדבורים אין ניטלי' ומשני דאית ביה דבש ובימות הגשמי' איכא נמי שתי חלות שמניחן בכוורת כדי שיתפרנסו מהן הדבורי' בימות הגשמי' ופריך אותן שתי חלות מוקצות הן דהא הניחן לצורך הדבורים. ומשני דמיירי שחישב עליהם מע"ש לאכלם ולאו מוקצה הן והקשו תוס' מה בכך הא אסור לרדות בשבת ותירץ דמיירי שהן רדויות א"נ דרגילות שיש דבש צף על גבי החלות דא"צ רדיה עכ"ל הרי לתי' השני מיירי באין רדויות ואפ"ה מותר הדבש הצף ע"ג ואמרי' בגמ' דף יט ע"ב ודף קמה ע"ב בעי לדמות כמו דחלות דבש שרסקן יצא מהן דבש מותר ה"ה זתים וענבים שרסקן מערב שבת ג"כ המשקים היוצאים מהן מותרים ודחי בשלמא דבש מעיקרא קודם שיצא הוי אוכל וכן כשיצא עדיין שם אוכל עליהם ולא שם משקים ופירש"י ול"ל שמא יסחוט דל"ש ביה סחיטה אבל זתים וענבים קודם שיצא יש עליו תורת אוכל ואחר שיצא יש עליו תורת משקים ושייך בהו סחיטה. וצ"ע למה יגרע כו'. ר"ל למה הצריכה המשנה ופוסקים בדבש דוקא נתרסק ודוקא משקה היוצא מעצמו. וכמ"ש סי' ש"כ ס"ב. ר"ל בוסר דאסור הסחיטה משום בורר: