מחצית השקל על אורח חיים שיח:ל

(ס"ק ל) דם שבו כו' דלא כמ"ש הב"ח רצה לומר בכוונות רמ"א שהב"ח הבין שכוונות רמ"א דהרב"י מיירי שעדיין הוא במלחו שנמלח להוציא דמו ולא הודח ולכן הקשה דא"א דזה כוונות הרב"י ובלי מלח הלחלוחית מתבשל א"כ למה נקט בשר מלוח ואי דאל"כ אסור משום דם הא ה"מ למנקט שנמלח להוציא דמו ואח"כ הודח ועכשיו אין עליו מלח אלא ע"כ דהרב"י ס"ל דדוקא כשהוא מליח דהמלח מסייע לבישול ע"ש. וע"ז כ' מ"א דע"כ אין זה מכוונת רמ"א דאיך א"ל דמיירי שעומד במלחו הראשון שנמלח להוציא דמו ולא הודח הא עריין הבשר אסור משום דם שבמלח שנבלע בבשר אע"כ גם רמ"א מפרש שנמלח והודח ועכשיו אין עליו מלח וכלי ראשון לבר מבשל הלחלוחית ומ"ש הרב"י בשר מלוח ר"ל שנמלח כבר אבל הודח:

והב"ח הכריע כרמ"א. ר"ל ניהו דחולק על רמ"א בכוונות הרב"י אבל לדינא מסכים עם רמ"א דבלי מלח כ"ר לבד מבשל הלחלוחית:

ולמסקנא כו' ז"ל הרא"ש פ' כירה דאיכא התם תרי לישנא לחד לישנא מלח צריך בישול כמו בשר שור דאפי' בכ"ר לא בשיל ולחד לישנא מלח אפי' בכ"ש מתבשל וכתב הרא"ש ניהו דפליגי לענין מלח אבל בשר לא בשיל בכ"ר ומותר לתת בשר חי בכ"ר שהעבירוהו מן האש ומיהו אי מליח ישן הוא אפשר דאסור דממהר להתבשל כדאמר לעיל ואפי' נמלח מחדש ניהו דהבשר אינו מתבשל הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל ונבלע בבשר עכ"ל וס"ל להב"ח דלמסקנת הרא"ש שכתב ואפי' נמלח מחדש כו' ה"ה אפי' לא נמלח כלל מ"מ הלחלוחי' מתבשל ונקט מלח ודם דאגב אורחיה בא לאשמועינן גם לענין איסור דם בבשר וע"ש מה שהכריח. כ"מ ברמזים וטור דהרי הטור לא העתיק כלל מלוח כמו שהעתיק מ"א לשונו בס"ק שלפני זה: