מחצית השקל על אורח חיים שיח:י

(סק"י) להטמינ' כו' וצ"ע למה השמיט' הטור דקיי"ל הלכה כרבה (ב"ח) דע דתנן בשבת דל"ח ע"ב ולא יפקיע ביצ' בסודר שהוחם בחמה כדי שיצל' דגזרינן תולדה דחמ' אטו תולד' דאור ור' יוסי מתיר דס"ל דלא גזרינן דלא מחליף ותנן בסיפ' ולא יטמיננ' בחול ובאבק דרכים ובזה לא פליג ר"י משמע דמודה בזה לרבנן ושאל הש"ס דל"ט מ"ט מוד' ואמר רבה הטעם דחול ואבק דרכים מחלפי ברמץ וגזר גם ר"י שמא יטמין ברמץ משא"כ סודר אינו דומ' לרמץ ולא מיחלף ור' יוסף אמר ה"ט דמוד' גזירה שמא יזיז עפר ממקומו ושאל מה בין רבה לרב יוסף ומסיק א"ב בעפר תחוח שמא יטמין איכ' למגזר אבל שמא יזיז ליכא ואמר מיתיבי מגלגלין ביצה ע"ג גג רותח בשלמ' למ"ד שמא יטמין שפיר דמה"ט גלגל ע"ג הגג כיון דליכ' הטמנה ל"ג שמא יטמין ברמץ אלא למ"ד שמא יזיז לגזור ומשני סתם גג לית ביה עפר ול"ל וכ' הרא"ש וז"ל לרבה דאמר משום גזיר' שמא יטמין ברמץ אסור אפי' מבעוד יום לצורך שבת כדמוכח לקמן כו' אח"ז הביא הרא"ש קושית הש"ס הנ"ל לר' יוסף מבריית' דמגלגלין ע"ג גג רותח וכ' וז"ל מדפריך מהאי בריית' מגלגלין אמתני' כו' משמע דאין חילוק בין גלגל ע"ג חול ובין הטמנ' בחול ואפי' לגלגל ע"ג חול כו' אסור עכ"ל הרא"ש ומעת' דברי הב"ח צ"ב והבין מ"א דע"כ קושית הב"ח לא היתה שה"ל להנוור להביא דין א' של הרא"ש שאפי' מבע"י אסור לכן רמז מ"א בתחלת דבריו אפי' מבע"י עסי' רנ"ז סעיף ג' ר"ל דשם הובא דין זה דבריש סי' שם כ' דאין להטמין בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום ובסעיף ג' חשב דברים המוסיפי' הבל וחשוב בהדייהו חול בין לח ובין יבש (וע' מה שכתוב שם) הרי מבואר להדי' דאסור להטמין בחול אפ" מבע"י וע"כ קושית הב"ח לא הית' כי אם להבי' דין שני דאפי' לגלגל ע"ג חול אסור ולפי זה דבריו תמוהים מאי קשיא להב"ח הא קיי"ל כרבה אדרב' היא הנותנת דמשום הכי לא הביאו הטור דהרא"ש כ"כ לר' יוסף דלדידי' הטעם שמא יזיז אבל לדידן דקי"ל כרב' דהטעם שמא יטמין על גבי גג מותר וכדאמר המקשן בשלמ' לרב' שפיר דל"ל ע"ג הגג שמא יטמין ולכן הבין מ"א דהב"ח ס"ל כמ"ש מהרש"ל בתשובה סי' ס"א שהבי' דברי הרא"ש הנ"ל והקש' למאי נ"מ כ' הרא"ש דלר"י אפי' על גבי גג אסור הא קיי"ל כרב' ותירץ דלהרא"ש הוי ק"ל קושיית התו' שם דהש"ס המ"ל איכ' בינייהו גג דאית ביה עפר דלרב' שרי ולר"י אסור אע"כ ידע הש"ס דגם רבה א"ל גזיר' שמא יזיז אלא שהוסיף טעם שמא יטמין ולכן גג דא"ב עפר אפי' לרבה אסור ומ"ש הש"ס בשלמ' למ"ד שמא יטמין שפיר אע"ג דגם הוא ס"ל שמא יזיז כוונות הש"ס לטעם שמא יטמין שפיר א"כ א"ש מ"ש הרא"ש דלטעם שמא יזיז אפי' ע"ג אסור דנ"מ גם לדידן דקי"ל כרב' דהא מוד' רבה דא"ל שמא יזיז עכת"ד וכן ס"ל להב"ח אם כן שפיר קשיא להב"ק על הטור דה"ל להבי' דאפי' ע"ג גג אסור אע"ג דקי"ל כרבה הא רבה מוד' כנ"ל ומ"ש הב"ח הא קיי"ל כרב' עדיין צריך ביאור דאדרב' אי הוי קיי"ל כרב יוסף הוי קשה טפי דה"ל להטו' להבי' דאפי ע"ג אסור לזה י"ל דכוונות הב"ח כמ"ש מהרש"ל הא קי"ל כרב' וא"כ לאיזה צורך כ' הרא"ש האי דינא אע"כ דהרא"ש ס"ל דגם רבה מוד' דא"ל שמא יזיז וגם לרב' אסור ע"ג וה"ל להטו' להביאו אע"ג דקי"ל כרב' ובזה א"ש תירץ מ"א מ"ש ול"נ דרא"ש כ' אליב' דרב יוסי כו' דע"כ צ"ל אפ"ת כמ"ש מהרש"ל דרב' א"ל שמא יזיז מ"מ לדידן לא הוצרך הרא"ש להבי' דלדידן מלת' דפשיט' דאפי' ע"ג אסור דהא ע"כ לא הוצרכו רבה ור"י לטעמייהו כ"א אליבי' דרבי יוסי דל"ג תולדה דחמ' אטו תולדה דאור אבל לדידן דקיי"ל כרבנן דגזרינן תולד' דחמה אטו ת"ד בלא"ה אסור להטמין בחול דגזרינן תולד' דחמה אטו ת"ד ולטעם זה פשיט' דאפי' על גג אסור כמו שאסו' להפקיע על גבי סודר דליכ' הטמנ' ואם כן אפי' לדברי מהרש"ל צ"ל דהרא"ש לא כ' דבריו לענין פסק הלכ' כי אם לברורי שמעת' ומעתה א"צ לדברי מהרש"ל דהרא"ש ס"ל דרב' ג"כ א"ל שמא יזיז עכ"פ הטור לא הוצרך להביא דאע"ג דאסור לדידן דקי"ל כרבנן הוא מילת' דפשיט':

ומ"מ כ' רש"ל כו' שכ' דדוחק שכל סוגית הש"ס ודברי הרא"ש אמורים אליביה דרב יוסי דלא קיי"ל כוותיה אלא ע"כ בחול ואבק דרכים וגג מודים רבנן דל"ל אטו תולד' דאור וגם לרבנן איצטריך לטעמיה דרבה ור"י ולפ"ז אזיל ליה תי' מ"א דאכתי אע"ג דקיי"ל כרבנן ה"ל להטו' להבי' דגם ע"ג אסור דלא הוי מלת' דפשיט' אפי' לרבנן דהא כה"ג ל"ל אטו ת"ד:

וכ"מ במשנ' פ"ט דנגעי' דשיעור נגע הוא כגריס ואם י"ל חצי גריס מכוה וח"ג שחין אין מצטרפים וקתני שם דמכוה הוא מה שנעש' ע"י אש ושחין היא מה שנעש' שלא ע"י אש וקתני לקה בחמי טבריה ה"ז שחין ע"כ צ"ל דחמי טבריה אינו תולד' דאור:

וכ' הר"ן דאסור להעמיד מאכל ע"ב ח"ט דגזרינן אטו תולד' דאור והיינו דוקא בדבר ששייך בו בישול וכמ"ש לקמן:

ולהניח בתוכן אסור משום הטמנ':

עד שיעש' כ"ח חייב משום מבשל כצ"ל:

עד שיעש' גוף רך חייב משום מבשל כצ"ל:

ולא זכר שדברי הרמב"ם סתרי אהדדי ובלח"מ תירץ דתרתי איתנהו ובתחלתו כשנעש' רך חייב משום מבשל ואח"ז כשנעש' גחלת בוערת חייב משום מבעיר וחייב שנים: