מחצית השקל על אורח חיים שיב:ג

(ס"ק ג) מותר כו' ומדסתם כו' דאמרי' שם אר"ל צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בו והתולש ממנו בשבת ח"ח אמר אביי עציץ נקוב שהיה מונח ע"ג קרקע והניחו ע"ג יתידות חייב משום תולש היה מונח ע"ג יתידות והניחו ע"ג קרקע חייב משום נוטע ופירש"י אהא דחייב משום תולש דאינו נהנה שוב מריח ולחלוחית הקרקע מיהו כתב דע"כ דהאי חייב ר"ל מכות מרדות ומדרבנן דדמי לתולש דאי ס"ד חייב חטאת דהו' תולש ממש א"כ גם צרור שעלו בו עשבים אם מגביהו מן הקרקע ג"כ חייב מן התורה ולמה הותר לקנח בו וכי יתירו רבנן איסור תורה משום כבוד הבריות אבל מדברי הרמב"ם הוכיח ה"ה הביאו הרב"י דע"כ ס"ל דחייב דאמר אביי ר"ל חייב חטאת וא"כ כ' דלדידיה הא דהתיר ר"ל לקנח בצרור שעלו בו עשבים ע"כ ג"כ מיירי דהצרור מונח ע"ג יתידות אבל אי מונח ע"ג קרקע לא הותר לו איסור תורה משום כ"ה ולזה כ' מ"א מדסתם בש"ע ולא התנה דבעינן שהצרור מונח ע"ג יתידות ע"כ צ"ל דפסק כרש"י והעומדים בשיטתו:

וכ"מ סי' שנ"ו סעיף ח'. שכ' שם וז"ל עציץ אפי' אינו נקוב יש ליזהר מליטול מע"ג קרקע כו' הרי דלא כ' ל' איסור רק לשון זהירות וכ' אפי' אינו נקוב משמע דגם בנקוב הדין כן דכן הסוגיא ויותר י"ל א"א דבנקוב יש חיוב חטאת עכ"פ באינו נקוב יש איסור גמור מדרבנן מדכתב דבאינו נקוב ליכא רק זהירות בעלמא מכלל דבנקוב ליכא רק איסור דרבנן ומ"מ ליכא בכל זה משמעות גמור לענ"ד:

והתולש כו' לכ"ע. ר"ל בזה גם רש"י מודה דוקא בעציץ נקוב שמניח ע"ג יתידות דאינו תולש ממש אלא שפוסק ממנו לשאוב מלחות הקרקע כתב רש"י דאין בו רק איסור דרבנן אבל בתולש מן הצרור הוי תולש ממש מודה רש"י דח"ח וכדקאמר ר"ל להדיא התולש ממנו ח"ח משא"כ אביי לא אמר חייב חטאת אלא חייב גרידא כ"ה דעת הרב"י דלא כה"ה שכתב דרש"י ס"ל דגם בתולש עשבים מהצרור ליכא איסור תורה וע"כ רש"י לא הוי גרס בדברי ר"ל חייב חטאת ע"ש בב"י: