מחצית השקל על אורח חיים שיב:א

(ס"ק א) מקום מיוחד כו' נ"ל דה"פ כו' בא לאפוקי מדעת הב"ח וכמ"ש סס"ק זה דלא כהב"ח דהב"ח מפרש דמ"ש שיש לו מקום מיוחד ר"ל שמיוחד לו לבד ואין אחרים נכנסים שם לכן הותר לו מלא יד שאם ישתיירו לו יקנח בהם הוא עצמו שחרית משא"כ כשגם אחרים הולכים שם דאם ישתיירו לו יבאו האחרים ויקחום לקנח לא הותר לו כ"א כשיעור בוכנא ועי"ז נתקשה מדברי הטור אבל מ"א פי' מקום מיוחד שר"ל שמיוחד לו שהולך כל פעם לאותו מקום אף שגם אחרים הולכים שם אין בכך כלום. וכ"מ ר"ס שי"ט בהג"ה דאע"ג דבורר בשבת אסור מ"מ מה שבורר לצורך אותו סעודה מותר ואפי' גם אחרים אוכלים עמו מותר והרי בורר לצורך אחרים מ"מ שרי. ול"ד לסי' של"ג שכתב דמותר לפנות אוצר תחלה לצורך אורחים או לצורך תלמידים מותר לפנות ד' וה' קופות לכ"א ואחד וקיי"ל שם דכ"א צריך לפנות לעצמו ולא שאחד יפנה לכלם:

דהא חד טרחא הוא ובזה נתיישב דינא דהכא כיון דאינו מכניס כ"א מלא יד שפיר הוי חד טרחא אם מכניס מלא היד או רק כשיעור בוכנא אבל עדיין צריך יישוב הא דריש סי' שי"ט לענין ברירה דודאי הטרחא שבורר גם בשביל אחרים היא טרחא מרובה יותר מאלו לא בירר אלא לעצמו. להכי דקדק וכתב ואם א"ל מקום קבוע כו'. רצה לומר מדפתח מי שי"ל מקום מיוחד כו' ה"ל ג"כ לסיים ואם אין לו מקום מיוחד אלא שינה וסיים ואם א"ל מקום קבוע לאשמועינן דהפי' הוא דלא כהב"ח ואין חילוק אם גם אחרים נכנסים שם אלא בהא תליא אם א"ל מקום קבוע דהיינו שהולך לפעם למקום אחר:

וכ"מ מתוס' סוף ד"ה כולי רצה לומר דבשבת דף פ"א ע"ב בעי מינה רבה ב"ש מר"ח מהו להעלות אבנים לב"ה שבגג ופירשו התוספות דנסתפק דלמא הואיל ובה"כ סמוך לו לא התירו להכניס בשבת דה"ל להכין מע"ש ולהעלותו לגג ופשיט ליה דשרי משום דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דרבנן ופריך רבינא והא רבנן דר"א ס"ל דאסור ליטול קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו וגם בזה יש משום כבוד הבריות דלפעמים נראה בחוץ בשר שתחוב בין השינים וגנאי היא לו ואעפ"כ אסרו רבנן וע"כ טעמייהו דה"ל להכין מאתמול ומשני בשלמא התם אדם קובע מקום לסעודה ושפיר י"ל דה"ל להכין מאתמול אבל הכא אין אדם קובע מקום לבה"כ ול"ל דה"ל להכין מאתמול וכ' התוס' הא דלא פריך אכולא שמעתא דהתיר לטלטל אבנים לצורך בה"כ וע"כ משום כבוד הבריות ולא אמרינן דה"ל להכין מאתמול ותיקשי מרבנן דאסרו ליטול קיסם לחצוץ שיניו כיון דלא אסיק לחלק דבסעודה אדם קובע מקום כו' ותי' התוס' כיון דדרכן היה לפנות בשדה שהוא רחוק לא אטרחוהו רבנן להכין מע"ש ועוד אם יזמינם שם יקחם אחר עכ"ל התוס' ולדברי הב"ח דלא הותר מלא יד כ"א ביש לו מקום מיוחד שאין אחרים נכנסים שם א"כ לתי' השני דהתוס' שכתבו ועוד אם יזמינם יקחם אחר קשה דאכתי המ"ל אהא דהותר לו מלא יד דע"כ אין אחרים נכנסים שם וה"ל להכין מאתמול ובסוכה דל"ו כתבו התוס' וז"ל והא דאמר רבי ינאי התם אם יש לו מקום קבוע לבה"כ מלא היד התם בשדה איירי דהמקום רחוק וטורח להזמין מערב שבת אבל לדידן דיש לנו מקום קבוע בבית אסור אלא אם כן הזמין ושמא כיון דנפישי בני בית דהוי שקלא להו לא אפשר ושרי עכ"ל הרי דאפי' רבים בני בית שהולכים שם אעפ"כ מותר מלא יד דלא כהב"ח:

ואם י"ל ב"ה סמוך כו' דאזדו להו סברת התו' הנ"ל דהמקום קרוב וליכא טרחא אי יזמינם מע"ש וגם ל"ל דיקחם ב"ב דהא אין אחר נכנס שם: