מחצית השקל על אורח חיים שט:ח

(ס"ק ח) שלא מדעתו וכ"מ בתו' דף מ"ד כצ"ל דאהא דאמר רב שם מטה שייחדה למעות והניח עליה מעות אפי' בחול אע"ג שבשבת אין עליה מעות מ"מ אסור לטלטלה לא ייחדה למעות יש עליה מעות בשבת אסור לטלטלה אין עליה מעות בשבת מותר לטלטלה והוא שלא הי' עליה בין השמשות והקשו התוס' א"כ יש עליה היכי משכחת לה אי הניחו מע"ש א"כ אפי' ליכא עליה מעות אסור לטלטלה כיון דהוי עליה ב"ה אע"כ שלא היה עליה ב"ה אלא הונח שם בשבת והרי המעות מוקצים ואיך אפשר לטלטלו ולהניחו שם בשבת ולא ניחא להתוס' לאוקמא שהניחו שם באיסור ותירץ דמיירי דהניח עליה בשבת גוי או ישראל קטן לדעת ישראל ומדכתבו לדעת ישראל משמע דשלא מדעתו אינו יכול לאסור את שלו:

ונסתפק א"ז היכי שהניח כלי כו' ואח"כ נפל כו' אם מותר כו' אע"ג דאפי' למ"ד דאפי' הניח בשבת מ"מ מיקרי מניח מ"מ מודה דאם שוב ניטל ממנו המוקצה דמותר לטלטלה וכמ"ש מ"א סי' ש"ח ס"ק נ' וכ"ה בגמ' אלא ספקו בהניח הכלי תחת הנר מע"ש וב"ה עדיין לא נפל לתוכו נר אלא כיון שהקצהו קודם ב"ה וב"ה שיפול לתוכו נר אפשר הוה כאלו כבר נפל לתוכו ב"ה ונקרא מניח והוי בסיס ולכן אפי' אח"כ נפל הנר מתוך הכלי מ"מ אסור הכלי לטלטלו כדין מניח:

וצריך לומר דבמציעתא כו' רוצה לומר במציעתא נסתפק ובסיפא פשיטא ליה דאינו אוסר:

ובתוס' דף מ"ד. הם דברי התוס' הנ"ל שכתבו דמיירי שהניחום גוי או קטן לדעת ישראל משמע אפי' הישראל לא צוהו בפי' מכל מקום כיון דניחא ליה אוסר:

עסי' של"ד סעיף כ"ה. קטן הבא לכבות הדלק' צריך למחות בידו והטעם שעושה לדע' אביו והוי כאלו צוהו האב לכן צריך למחות: