מחצית השקל על אורח חיים שח:נא

(ס"ק נא) שהם בטלים כו' ולא הוי עליה תורת כלי עיין לעיל סעיף ה ובמ"א ס"ק ס"א:

ומשמע מזה דמותר להניח כו' ר"ל דלא תימא דלא הותר כאן אלא כשהפת מונח כבר שם אבל כשמניח עתה הפת לשם כדי להתיר טלטול אסור אע"ג דבמת גם כה"ג מותר דהיינו להניח ככר או תינוק על המת כדי להתיר לטלטל המת ולכן כתב דזה ליתא דע"כ גם כאן מותר להניח כו' דומיא דמת דאל"כ מאי קשיא ליה ממ"ש לא אמרו ככר ותינוק אלא למת לימא דבהא עדיפא במת דמותר להניח שם לכתחלה ככר או תינוק להתיר טלטול משא"כ הכא וכמ"ש הרא"ש בפסקיו כאשר הביאו מ"א אח"ז אע"כ דגם כאן מותר להניח כו' לדעת הרא"ש בתשובה:

כשמטלטל האיסור כו' ר"ל כמו במת שמטלטל המת ע"י ככר או תינוק שמונח על המת:

ודברי הרב"י צ"ע בתשובת הרא"ש וכ' בס' ת"ש וז"ל אחר שהביא דברי רמב"ן והר"ן כ' על דבריהם וז"ל ואנכי לא ידעתי איך יתישב לפ"ד הא דאית' בסי' ש"ט סעיף ג' וסעיף ד' והוא ש"ס ערוך ע"ש:

ואפשר דמ"ש מ"א ע"ז ודברי הרב"י צ"ע הוא ט"ס וצ"ל ודבריהם צ"ע וכוון למה שכתבתי עכ"ל ס' תוספת שבת ולפענ"ד יש לחלק דוקא הכא דמטלטל דבר מה שהוא מותר לגמרי משא"כ בסי' ש"ט לא מיבעי היכי דמונח עליו דבר איסור גרידא דהוי ההיתר בסיס לד"א א"כ אפי' מטלטל ההיתר הרי מטלטל איסור דהא נעשה בסיס גם היא אסור וגם אי מונח עליו איסור והיתר דצריך ניעור ולא הותר הטלטול ג"כ הוא מה"ט דלאו בהיתר מטלטל דהא נעשה בסיס גם לאיסור משא"כ הכא דלא נעשה בסיס לאיסור כלל אולם בשוכח עליו איסור דגם כן קיי"ל דצריך ניעור ולא הותר הטלטול אע"ג דלא נעשה בסיס צ"ל מ"מ כיון דהונח בכוונה עליו האיסור בחול אע"ג דמה שמונח עליו בשבת הוא מחמת שכחה ומה"ט לא נקרא בסיס מכל מקום לענין לטלטלו להדיא עם האיסור שעליו גרע ולא הותר ומ"ש בס' ת"ש שט"ס הוא מ"ש מ"א ודברי הרב ב"י כו' לענ"ד אינו ט"ס אלא דקשיא למ"א דהרב"י הביא תשובת הרא"ש דמתיר לטלטל הטבלא עם הקליפין וסמ"ג אוסר אלא צריך לנער וכ' הרב"י די"ל דלא פליגי דהרא"ש מיירי שיש פת על השלחן וסמ"ג מיירי דליכא פת על השלחן ולפ"ד מ"א גם הרא"ש בתשובה ע"כ מיירי דעדיין ליכא עליו פת ואפ"ה מותר ע"י שיניח עכשיו פת עליו וגם סמ"ג שכ' דאין להתיר טלטול השלחן עם הקליפין וצריך לנער משמע קצת דחולק דניהו דמיירי דעכשיו אין עליו פת מ"מ למה הוצרך דוקא לנער הא אפשר שיניח עכשיו פת עליו משמע דסבירא ליה כהרא"ש בפסקיו דאוסר כה"ג: