מחצית השקל על אורח חיים שה:י

(ס"ק י) שמשתמש כו' וא"כ אפי' לא הל"ל שמא יחתוך כו' ועוד שמא יחתוך כו' דהא רמ"א חלקו לשני טעמים שכ' שמשתמש בבהמה גם שלא יחתוך כו' משמע דאיסור משתמש כו' איכא אפי' במקום דל"ל שמא יחתוך זמורה:

אבל בתוס' כתבו בעירובין דף מ"ג ע"א סוף ד"ה הלכה כו' דאסרו כו' גזרה כו' ואע"ג דאפי' שיפשף דל"ל לשמא יחתוך כו' אסור מ"מ עיקר הגזירה היתה משום שמא יחתוך כו' ואח"ז משום לא פלוג אסרו ואפי' במקום דל"ל שמא יחתוך כו':

וכ"כ רש"י בשבת דף קנ"ד ע"ב דאי' שם אביי אשכחי' לרבא דקא משפשף לברי' אגבה דחמר' א"ל הא משמש מר בב"ח ופירש רש"י והתנן אין רוכבים על גבי בהמה וה"ה לכל תשמיש עכ"ל ולדברי רמ"א דאיסור שימוש בבע"ח ואיסור שמא יחתוך זמורה הם שני ענינים מאי ראיה מייתי רש"י מדתנן אין רוכבים כו' שאני התם דא"ל שמא יחתוך זמורה. ואיך נילף מיניה לאסור שאר תשמישים כגון שפשף דל"ל לשמא יחתוך כו' אלא ודאי ס"ל כהתוספות דכלהו חדא גזרה הוא ומשום לא פלוג כנזכר לעיל אע"ג דמ"מ במשנה לא הוזכר כ"א איסור רכיבה דא"ל משום שמא יחתוך כו' אבל לאסור שפשף וכדומה משום לא פלוג וזה לא הוזכר במשנה מ"מ אביי י"ל ס"ל כן לסברא פשוטה דיש לאסור אפי במקום דל"ל שמא יחתוך משום לא פלוג:

ומשמע בתוס' והרא"ש דהא כתבו דבריהם על כל דברי רשב"ם שרצה להתיר לישראל ליישב בקרון כשהגוי מוליכה ואפי' חוץ לתחום והתוס' ורא"ש חולקי' משום איסור שמא יחתוך ומשתמש בבע"ח ולא הזכירו איסור חוץ לתחום מכלל דלהא לא חששו: