מחצית השקל על אורח חיים שג:יב

(ס"ק יב) ובבתי כו' ועמ"ש סעיף ט' ע"ש במ"א ס"ק ח'. והיינו בירית דלשם. ולכן אסור בשל זרוע והיא היש מי שאוסר שכ' המחבר:

ודע דמ"ש בסעיף י"ח רמ"א טעם היתר יציאת תכשיטים בזה"ז כיון דבזמן הזה שכיחי תכשיטים כו' מ"מ באותן דברים החוצצים בטבילה או מאי דא"ל דלמא מבזי לה כמו סנדל קרוע או שן של זהב לא שייך טעם רמ"א וכ"כ בספר ת"ש:

ודע דמ"ש בש"ע סט"ז בכל מה שיכולה לצאת יכולה להתירה בר"ה כו' כ' התוס' ר"פ במה אשה הטעם דממ"נ למאי ניחוש אי ניחוש שתשכח שהיום שבת ואתי לאתויי ד"א א"כ מאי נועיל במה שנאסר לה להתיר בשבת בר"ה. כיון ששכח' שהיו' שבת וא"כ תתיר ותשא ד"א ואם לא תשכח שהיום שבת אפי' נתיר לה להתיר מ"מ לא תשא ד"א. ואם ניחוש שתזכור שהיום שבת וא"כ נועיל במה שנאסר להתיר דאי שרי' להתיר פן מיד אחר ההתר' תשכח שהיום שבת ותשא ד"א בר"ה זהו חששא רחוקה שבשע' מועט' תשכח שבת משא"כ שלא תתקשט בתכשיטים שפיר גזרו דאיכא למיחש בעוד היות' בבי' תזכור שהוא שבת ואם נאסר לה לא תתקשט בהן אבל אם נתיר לה להתקשט ניהו דעכשיו ידעה שהוא שבת מ"מ בצאתה החוצ' זמן מה אחרי היציא' תפגע בחברת' ובינתיים שהוא זמן רב תשכח שהוא שבת ושלפ ומחוי ותשא ד"א הביאו האחרונים דלא כלבוש:

ודע דמ"ש בש"ע יוצא' באבן תקומה כתב הט"ז היינו מה שקורין שטערין שו"ס ובספר א"ר כתב בשם המעתיק ביאורי רש"ל לסמ"ג שהוא אבן שיש בו חלל ואבן קטן בתוכו כענבל בזוג וכן נברא עכ"ל ובמשקל ששקלו כנגדו דהיינו שמצאו אבן שמצד עצמו משקלו שוה לאבן תקומה ולא היה צריך להקצות ממנו ולהקטינו: