מחצית השקל על אורח חיים רצט:ו

(ס"ק ו) וי"א שצריך הוא דעת מהרי"ק כו' הביאו הרב"י וז"ל אבל מהרי"ק כתב דלהרי"ף וסמ"ג (והם י"א שבסעיף א) דמפסיקים אף להבדלה בודאי חשכה פשיטא דצריך לחזור ולברך כו' וכ' באותה תשו' שכן עשה הוא מעשה ובירך בפה"ג באמצע סעודה לפני הבדלה לאחר שנזכר ממנה דכיון דחשכה ודאי הי' צריך להפסיק הוי סילוק ותמהני עליו שלא הביא דברי רבינו שבסי' רע"א שאפילו במפסיק לקידוש א"צ לברך בפה"ג כו' וגם שם כתבתי דהכי נקטי' עכ"ל הרב"י ולכן קשיא למ"א על הרב"י בש"ע דגם להרב"י קשיא קושיא כעין זה דהא בסי' רע"א גבי קידוש סתם כדעת הטור כשמפסיק לקידוש אצ"ל בפה"ג ולא הביא חולק וכאן גבי הבדלה הביא גם דעת מהרי"ק דס"ל דצריך לברך ולדעת הרב"י קידוש והבדלה שוין אדרבא קידוש גרע טפי א"כ למהרי"ק גם בקידוש צריך לברך וה"ל להביא דעת מהרי"ק גם בסי' רע"א:

וכתב הב"ח כו' ליישב דברי מהרי"ק ע"ש בב"ח אבל בש"ע אין זה מספיק דהא כ' בש"ע כשמפסיק להבדיל משמע בכ"ע בין משתיה בין מאכילה. דשאני התם בסי' רע"א גבי קידוש:

א"כ מיד כו' הוי גמר ר"ל דקביע' לשתיה ליכא קביעת גמור ובדבר קל מסתלק הקביעות:

הלא בשתי' לכ"ע כו' כצ"ל ור"ל למה תלה מהרי"ק הדבר ברי"ף והרא"ש שבסעיף א' הלא אפי' לדעת הרא"ש בס"א דאין צריך להפסיק מאכילה אפי' ודאי חשכה מ"מ בשתיה מוד' דצריך להפסיק דהא כן מבואר בש"ס שם להדיא וה"מ לאכילה אבל לשתיה מפסיקים והוסיף מ"א אף בספק חשכה אזיל מ"א לשיטתיה בס"ק א' דלהרא"ש ע"כ האי שמעת' מיירי בכל גווני בין בוודאי חשכה ובין בספק חשכ' כן פי' הב"ח גופי' וא"כ על שניהם אמר הש"ס אבל לשתיה מפסיקים היינו אפי' בספק חשכה:

ומ"ש הרב"י שהיו מסובים לשתיה ז"ל הרב"י ואין להקשות על מהרי"ק למה לא כ' שבירך המוציא (ר"ל אחר הבדלה כשחזר לאכול ה"ל לברך המוציא כיון דס"ל דצריך לברך בפה"ג אע"ג דבסי' רע"א גבי קידוש לא מצינו מי שסובר כן כ"ש ברכת המוציא דגם בקידוש יש מי שסובר דצריך לברך כ"ש דה"ל למהרי"ק לברך ברכת המוציא) ושמא לא היו מסובים אלא לשתיה עכ"ל הרב"י וא"כ גם על הרב"י קשה דהא מוכח בדברי מהרי"ק שהיו מסובים לאכילה כנ"ל:

מיירי בשתיה שלאחר הסעוד' ר"ל דודאי תחלה היו מסובים לאכילה ובאמצע סעודה הפסיק להבדלה ושוב פסקו מלאכול והיו קובעים לשתות לבד לכן לא הוצרך לברך ברכת המוציא. ול"נ כפשוטו כו' וכמ"ש סעיף ח' כשהבדיל אפי' אחר שנט"י דאז פוטר ברכת בפה"ג של הבדלה ליין שבתוך הסעוד' ושוב לא ה"ל יין לא בתוך הסעודה ולא לבהמ"ז י"א צריך לברך ברכ' אחרונ' על יין של הבדלה ואין בהמ"ז פוטרו אע"ג דבהמ"ז פוטר מברכה אחרונה ליין שלפני המזון. וכן בהמ"ז פוטר מברכ' אחרונה על כוס קידוש אע"ג שאין לו כוס לבהמ"ז ש"ה דיין שלפני המזון שייך לסעודה וכן קידוש כיון דאין קידוש אלא במ"ס משא"כ בהבדל' דאין לו שייכות לסעודה לכן אין בהמ"ז פוטרו וכן בסימן קע"ד סעיף ד' וכן הוא בסי' זה סעיף ז' די"א אם הבדיל קודם שנט"י על היין אין ההבדלה פוטרת ליין שבתוך המזון מברכת בפה"ג וקידוש שלפני נט"י פוטר היין שבתוך הסעודה הוא ג"כ מה"ט דקידוש יש לו שייכות לסעודה משא"כ הבדלה ולכן ס"ל ג"כ להני י"א פה דגרע לענין זה ג"כ מקידוש דצ"ל על הבדל' שתוך הסעודה בפה"ג כיון דאין לו שייכות לסעודה. ולכאורה אין תי' זה מספיק ליישב דעת מהרי"ק דהא מהרי"ק תלה הטעם לפי דעת הרי"ף וסמ"ק דס"ל בודאי חשכה צריך להפסיק אפי' מאכיל' ולא כ' טעם של מ"א דטעם של מ"א א"ש אפי' להרא"ש שחולק על הרי"ף וע"כ לא בא מ"א ליישב כ"א דעת הרב"י בש"ע וי"א שצריך לברך שכתב בש"ע לא נתכוין למהרי"ק אלא לי"א שבסעיף ח' ושבסימן קע"ד אולי כוונות מ"א ליישב גם דעת מהרי"ק וס"ל דסברות מ"א גרידא אינה מספקת להצריך בפה"ג לכוס הבדלה כ"א בצירוף דעת הרי"ף וסמ"ג:

ולכן יש ליזהר כו' ר"ל אע"ג דהב"ח פסק להלכה דא"צ לברך וכמו בקידוש אבל לדעת מ"א י"ל דלהבדלה גרע מקידוש ותלי באשלי רברבי שבסעיף ח' וסי' קע"ד ולכן אל יכנוס אדם א"ע לבית הספק: