מחצית השקל על אורח חיים רצט:ה

(ס"ק ה) אם רצו כו' דקידוש חמיר כו' ר"ל אע"ג דבקידוש קי"ל לעיל סי' רע"א דבכה"ג צריך לברך והיינו משום דקידוש חמיר דאפי' יושב ואוכל צריך להפסיק א"כ הוי סילוק גמור וכה"ג צריך לברך משא"כ הבדלה דדינו אם היה יושב ואוכל א"צ להפסיק לכן אפי' היה יושב ושותה דצריך להפסיק משתיה מ"מ לא הוי סילוק גמור וא"צ לברך כ"כ הב"י ע"ש:

אבל בכ"מ. פ"ד מהל' ברכות:

אפי' אמרו כו' ר"ל אע"ג דבאכילה קי"ל סעיף א' דאפי' ודאי חשכה א"צ להפסיק מ"מ כיון שאמרו באו ונבדיל צריכים להפסיק מ"מ ברכ' אין צריכים:

והיש מי שחולק כו' דעה א' הוא הרמב"ם והיש מי שחולק הוא הראב"ד בהשג':

אבל כשיושבים ושותים לכ"ע בעי ברכה כצ"ל ר"ל אפי' לדעה א' שהיא דעת הרמב"ם מודה בזה לדעת הכ"מ דלא כמ"ש הרב"י פה. וכמ"ש סי' רע"א כו' ר"ל כמו שהדין גבי קידוש בסי' רע"א ה"ה הבדל' לדעת הכ"מ:

אבל א"ל כו' דצריך להפסיק אפי' מאכילה בודאי חשכה. לא הוי ליה למימר וי"מ שחולק דמשמע שהוא יחיד אלא הל"ל וי"א כמ"ש בסעיף א' דהא היא דעת הרי"ף והעומדים בשטתו שהם רבים וכדרך הרב"י בשאר מקומות לדקדק בלשונו בעניינים כאלו:

וגם ה"ל לפרש דמיירי כו' דהא בספק חשכה גם הי"א שבסעיף א' מודים. א"ו דהאי י"מ שחולק הוא הראב"ד שחולק בכל גווני ומטעם שכתב מ"א לעיל: