מחצית השקל על אורח חיים רצט:ב

(סק"ב) א"צ כו' ואפשר דאם התפלל וכו' ר"ל ניהו דבסק"א פשיטא ליה להמ"א דאם התפלל אסור לאכול אפי' מבע"י היינו אם לא התחיל בהיתר. מה שא"כ הכא דהתחיל בהיתר ופסק באמצע והתפלל בזה מסתפק:

שמהרש"א הפסיק כו' ואפשר כו' ר"ל כיון דדעת הרב"י דהעיקר כדעה א' דכ' דרכו בקודש לתפוס העיקר כדעה שהבי' תחלה וגם רמ"א כ' דהמנהג כדעה א' א"כ אסור להחמיר להפסיק דנראה כמגרש המלך. (וגם לק"ש לא היה צריך להפסיק דודאי התחיל בהיתר) וע"ז כ' שאפשר דמהרש"א הכריע דלא כהרב"י ורמ"א אלא כי"א והוא דעת הרי"ף והי' צריך להפסיק מן הדין:

משמע בתוס' שבת דף ט' כו' דאמרי' שם לריב"ל דאמר אסור לאדם שיטעום כלום קודם תפ"מ ודייק מיני' הש"ס דאפי' התחיל לאכול צריך להפסיק וכתבו התוס' דמיירי דוקא בהתחיל באיסור אבל התחיל בהיתר א"צ להפסיק דהא גבי הבדלה ג"כ אמרי' כהאי לישנא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל ואפ"ה אמרי' בפסחים דף ק"ה דאם התחיל בהיתר א"צ להפסיק מאכילה. והוא דינא המוזכר פה בש"ע עכת"ד. ומזה מוכח דאם התחי' באיסור גם גבי הבדלה צריך להפסיק כיון דאמר בהבדלה האי לישנא דאמר בתפלת מנחה ולכן מדמין התוס' הבדלה ותפלה א"כ כמו דגבי תפלה בהתחיל באיסור פוסק ה"ה בהבדלה אע"ג דגבי תפלה קיי"ל לעיל דאפי' התחיל באיסור אינו פוסק היינו משום דלא קיי"ל כריב"ל דאמר אסור לטעום כו' אבל גבי הבדלה דקיימא לן דאסור לטעום קודם הבדלה נשאר גם הדין דבהתחיל באיסור פוסק וה"ט כיון דתפלה דרבנן והבדלה דאורייתא וכמו שכתב מ"א אחר זה וכ"מ סי' רע"א ס"ה בהג"ה ר"ל שכ' שם אדם ששכח כו' להבדיל עד שבירך כו' ברכת המוציא יאכל תחלה ומדלא כתב יגמר סעודתו תחלה משמע דר"ל יאכל פרוסת המוציא תחלה קודם הבדלה שלא יפסיק בין ברכת המוציא ויהיה ברכתו לבטלה ולא יותר ואח"כ כשאכל פרוסת המוציא צריך להפסיק ולהבדיל וכמ"ש מ"א שם ע"ש:

וצ"ל דס"ל הבדלה דאוריי' ואם כן דינו כק"ש דצריך להפסיק דאי דרבנן א"כ דינו כתפלה דקיי"ל בסי' רל"ה דא"צ להפסיק אפי' התחיל באיסור:

ולמ"ד הבדלה דרבנן (וע"ל במ"א סי' רצ"ו) אם נטל ידיו פי' אפי' כבר בירך ענט"י אפ"ה צריך להפסיק ולהבדיל כיון די"א בסי' קס"ו דא"צ ליזהר שלא להפסיק בין ברכת ענט"י ובין ברכת המוציא כ"כ מ"א לעיל סי' רל"ה:

כיון דכולי ליליא כו'. ר"ל אע"ג דבתפלת המנחה קי"ל לעיל כה"ג א"צ להפסיק מ"מ הבדלה כיון דכולי ליליא זמניה שוה לערבית דג"כ מה"ט כיון דכולי ליליא כו' צריך להפסיק:

ואין לסמוך כו' ר"ל אע"ג דבעלמא כ' רמ"א לעיל סי' רל"ב דיכול לסמוך על קריאה כו':

ומשום הבדלה כו' ר"ל אפי' למ"ד הבדלה דאורייתא והתחיל באיסור מ"מ יש חילוק בין קרא ק"ש או לא דלק"ש אם התחיל תוך חצי שעה הסמוכה לזמן ק"ש מיקרי התחיל באיסור כמש"ל סי' רל"ה אבל הבדלה ל"מ התחיל באיסור אלא בהתחיל בספק חשכה לדעת מ"א: