מחצית השקל על אורח חיים רצט:א

(סק"א) משתחשך כו' אפי' ספק חשיכה בפסחים דף ק"ה ע"א אמרי' משמיה דרב שבת קבעה לקידוש. (ר"ל כשעומד תוך אכילתו וקידש היום צריך להפסיק) אבל להבדלה אינה קובעת ואמרי' ה"מ לאפסוקי דאין צריך להפסיק אכילתו ולהבדיל אבל להתחיל אסור והא דא"צ להפסיק היינו כשאוכל אבל כשלא קבע לאכילה כ"א לשתיה צריך להפסיק וס"ל להרי"ף הא דאמרי' דא"צ להפסיק דוקא בספק חשכה אבל ודאי חשכה צריך להפסיק גם מאכילה והיא דעת י"א שהובא פה בש"ע וכ' על זה הרא"ש וז"ל ואין אלו דברים של טעם ורחוק מן הדעת לו' דשקלי' וטרי' דהש"ס כו' איירי בספק חשיכה דוקא עכ"ל הרא"ש הרי דעת הרא"ש דאפי' ודאי חשכה א"צ להפסיק מאכיל' והוא דעה א' פה בש"ע וס"ל להט"ז דהרי"ף ורא"ש פליגי בתרתי חדא לענין הפסקה דלהרי"ף בודאי חשיכה צריך להפסיק ולהרא"ש א"צ להפסיק. שני' כיון דלהרי"ף מיירי הש"ס בספק חשיכה א"כ הא דאמר הש"ס וה"מ לאפסוקי אבל להתחיל אסור היינו אפי' בספק חשיכה אסור להתחיל משא"כ להרא"ש דהש"ס מיירי בודאי חשכה אבל ספק חשכה אפי' להתחיל מותר אבל אין כן דעת מ"א דלענין התחלה מודה הרא"ש דאפי' בספק חשכה אסור דאלת"ה אמאי לא הזכיר הרב"י בש"ע מחלוקת הרי"ף ורא"ש כ"א לענין הפסקה ה"ל להזכיר גם כן מחלקותם לענין התחלה א"ו ס"ל להרב ב"י דהרא"ש מודה דאסור להתחיל אפי' בספק חשכה וראיית הרב"י הוא מדברי הרא"ש שכתב ע"ד הרי"ף ואין דברים של טעם כו' דשקלי' וטרי' כו' בספק חשכה דוקא אם כן ה"ה לשטת הרא"ש דוחק לומר דהש"ס מיירי בודאי חשכה דוקא א"ו ס"ל להרא"ש דהש"ס מיירי בכל גווני בין בספק ובין בודאי חשכה ולהפסיק אפי' ודאי חשכה א"צ ולהתחיל אפי' ספק חשכה אסור וכן דעת הב"ח וא"כ עכצ"ל מ"ש בש"ע משתחשך הוא ל"ד אלא ה"ה ספק חשכה וכבר כתבתי כ"ז לעיל סי' רע"א ס"ק י':

עסי' רס"א ר"ל שם מבואר משך זמן ב"ה:

סי' רע"א ס"ד. ר"ל במ"א הם סק"ה בשם הב"ח:

עסי' רצ"ג ר"ל שם מבואר דהיכי משכחת לה דמותר להתפלל להבדיל מבע"י: