מחצית השקל על אורח חיים רצב:ב

(ס"ק ב) ג' אנשים כו' שאין כאן במה להפסיק כו' דאחר ובא לציון אומרים קדיש ואחר הקריאה קודם תפלת י"ח אומרים ג"כ קדיש. וא"כ אם נאמר הקדיש על הבימה אחרי הקריאה. איך יאמר שוב קדיש קודם תפלת י"ח. והא אין ענין מפסיק בין שני הקדישים בשלמ' בשחרית איכ' הפסק בין ב' הקדישים אשרי שאומרים אחר קדיש שעל הקריאה אבל במנחה שכבר אמרו אשרי קודם הקריאה ואין אומר ואין דברי' אחרי הקריאה. ואפי' במנחה בתענית ס"ד שיאמרו קדיש אחר שקראו ג' בתור' קודם שיאמר הפטר' ותהיה ההפטרה הפסק בין הקדישים לזה כ' מ"א דההפטרה שייכ' אל הקריא' ונפטרה ההפטרה בקדיש שלפני ההפטר' א"כ קדיש שלפני י"ח למה הוא בא:

וכ' הריב"ש כו' דבמקו' שאין ס"ת א"א קדיש שלפני י"ח דהא כבר אמרו קדיש אחר ובא לציון וא"כ קדיש שני על מה יאמרוהו. והקשה בס' א"ר לפמ"ש מ"א סס"י קמ"ג דאפי' במקום שאין ס"ת יקרא החזן בקול רם מתוך החומש וא"כ תהיה הקריאה מתוך החומש הפסק וגם בס' ת"ש כ' גם בעיני יפלא למה יגרע מפסוקי תהלים וצריך לחלק בין קדיש של ש"ץ לקדיש יתום עכ"ל ת"ש. ולענ"ד י"ל דלא מצינו קדיש יתום או ש"ץ כ"א על תחנה ותפל' או שיר ושבח אבל על לימוד התורה אומרי' קדיש דרבנן. רק כשקוראים בס"ת כתקנות עזרא אומרים קדיש על קיום מצות תקנות חכמים משא"כ במקום שאין ס"ת והחזן קורא מתוך החומש שלא תשתכח תורת קריאה אין לה מתקנת חכמים אלא מנהג בעלמא ע"ז לא שייך קדיש כ"א קדיש דרבנן על הלימוד וזה ניתקן בצבור:

שלא יאמרו גם כן ואני תפלתי כמש"ל בס"ק שלפני זה לטעם ש"ל שם:

א"ל שיאמרו ואני תפלתי ויאמרו קדיש עליו. ר"ל לטעם שני שלא להפסיק כו' הוא יש לזה תקנה שיאמרו אחר ואני כו' קדיש שנית:

מ"ד איהללו. ר"ל מ"ש לעיל דמה"ט א"א קדיש במנח' אחרי הקריא' דאין דבר להפסיק בין קדיש שלאחר הקריאה ובין קדיש שלפני י"ח והא איכ' הפסק אמירת יהללו שאומרים בשעה שמכניסים ספר תורה להיכל אע"כ דפסוק א' ל"מ הפסק:

או יאמרוהו כו' ר"ל אם אעפ"כ רצונם לו' ואני יאמרוהו מיד אחר סיום ובא לציון ויאמרוהו אחר זה קדיש ולא יהי' הפסק. מ"מ לטעם הש"ל שכ' בס"ק א' אפי' מיד אחר סיום ובא לציון אין לאמרו: