מחצית השקל על אורח חיים רפה:ב

(ס"ק ב) עטרות ודיבון וה"ה ראובן כו' ר"ל דאהא דאמרי' במסכת ברכות לעולם ישלים כו' אפי' עטרות ודיבון פירש"י דהרבותא הוא אע"פ דאין עליו תרגום צ"ל המקרא ג' פעמים. והתו' הקשו עליו דא"כ למה נקט עטרות ודיבון הוה ליה למימר ראובן ושמעון דאין בו תרגום ולכן פי' דנקט עטרות ודיבון שאין בהם תרגום אונקלוס אבל יש בהם תרגו' ירושלמי. וקמ"ל דאפ"ה צ"ל פעם ג' תרגום ירושלמי כיון שאין בהם תרגום אונקלום והטור והרא"ש כ' דנקט עטרות ודיבון לרבותא דס"ד כיון דהם שמות עיירות אע"ג דאית בה תרגום ירושלמי מ"מ א"צ לתרגמן קמ"ל דאע"פ שהן שמות עיירות צריך לתרגמן כיון דאית בהו תרגום. וכ' לפ"ז ראובן ושמעון דליכא להו תרגום כלל א"צ לקרות מקרא ג"פ מ"מ סיים הרא"ש להחמיר כרש"י וגם ראובן ושמעון צ"ל ג"פ מקרא. כ' של"ה מדכתבו תר"י על פרש"י וז"ל וזה אינו נראה שהרי מצינו פסוקי' אחרים הרב' שאין להם תרגום כגון פסוקים של ברכת כהנים ואחרים הרבה ולמה לא הזכירם כו' עכ"ל תר"י. וכ' של"ה ע"ז ואע"ג דנמצא בחומשי' שלנו תרגום על אלה הפסוקי' אפשר שזה התרגום אינו מקובל מסיני ע"כ יקרא המקרא ג"פ בברכת כהנים וגם אולי התרגום מקובל מסיני על ברכת הכהני' ולא הי' מגילה בימי תר"י לכן יקרא גם התרגום של ברכת כהנים עכת"ד וא"כ ה"ה בעטרו' ודיבון לדעת של"ה יש לקרות המקרא ב"פ כפירש"י וגם לקרות התרגום שלהם דשמא התרגום של עטרות ודיבון גם הוא מקובל מסיני אלא שלא נתגלה בימי רש"י כמ"ש לענין ברכת כהנים: