מחצית השקל על אורח חיים רפה:א

(ס"ק א) שנים כו' וכ"מ במגלה כו'. ר"ל כשל"ה שיקרא הפרשה כלה ואח"כ תרגום. דלא כל"ח שמביא אח"ז שיקרא כל פסוק ב"פ דאמרי' שם אריב"ל חייב אדם לקרות המגל' בלילה ולשנותה ביום סבר מיניה למיקרי בליליא ולמתני מתני' דידיה ליום. א"ל רב ירמיה לדידי מפרשי ליה מיניה דרחב"א כגון דאמרי אינשי אעבר פרשת' דא ואתני' ופירש"י דהתלמידים היו סוברים דלשנות' דאמר ריב"ל ר"ל ללמוד משניות של מגלה ביום וא"ל ר"י לא אלא כדאמרי אינשי אעבר כו' אסיים פרש' זו ואשנה אותה פעם שנית עכ"ל וע"כ מאי דאמר ר"י כדאמרי כו' אין רצונו על פרש' דעלמ' דאיך מבואר בלשון אתני' דאמרי אינשי דר"ל שיחזיר אותו פעם אחרת. דהא דגם ואתני' שר"ל ללמוד המשנ' שעלי' וגם אין זה מצוי' כ"כ שיאמרו אעבר כו' אע"כ נתכוין על קריאת שמו"ת וכשיאמר האומר אעבר כו ע"כ מה שאמר ואתני' ר"ל לחזור ולאמרה פעם שני דהא כן הדין שנים מקרא וכן ר"ל ריב"ל ומדאמר אעבר פרשת' דא משמע שצריך לקרות פ' שלמה ולא כל פסוק ב"פ. ואע"ג דבלא"ה היה יכול להביא ראיה משורש הדין דאמרי' בברכות דף ח' לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור הרי דנקט ג"כ פרשה אלא דמשם אין ראיה דר"ל פרשיותי' ר"ל הסדרות שיקר' כל שבוע הסדר' שבאותו שבוע אבל במגלה דאמר אעבר פרשת' דא ע"כ אין ר"ל הסדרה כולהו דזהו מלתא דפשיט' למ"א דכה"ג אין יוצאים ידי שמו"ת ולא בא כ"א להביא ראיה דלא כל"ח שיקרו כל פסוק ב"פ. ומביא ראיה מדאמר אעבר פרשת' כו' משא"כ בברכות כנ"ל י"ל כל הסדרה ולא דיבר שם בברכות מהסדר' איך יתנהג אם לקרות כל פסוק ב' פעמים או הפרשה ב"פ. ולא בא כ"א לאשמועינן שישלים כל הסדרו' עם הצבור:

שהיו נוהגין כן בזמן שהיו מתרגמין דהיינו שהיו מתרגמין בצבור דהקור' לא היה קור' כ"א פסוק א'. והמתורגמן היה מתרגם אותו פסוק וחזר הקור' וקרא פסוק א' והתורגמן תרגמו וכן עשו עד סוף הקריאה והטעם דיותר מפסוק א' קשה על השומעים להבין ע"י התרגום שתרגמו את פי' הפסוק וטעם זה שייך גם כן לכל א' בקריאת שמו"ת:

והפסוק האחרון כו' ר"ל תחלה יקרא שני פעמים מקרא גם פסוק האחרון ואח"ז פעם א' תרגום. ושוב יקרא שלישית פעם א' פסוק אחר מקרא כדי לסיים במקר' ועכ"פ צריך להסמיך תחלה ב"פ מקרא ולא יפסיק ביניהם בתרגום וכן נהגו ג"כ בשעה שהיה מתרגמים בצבור וכן מבואר בטור בסי' רפ"ד במקום שמתרגמין ההפטרה שנוהגין כן ע"ש:

ודע שכ' של"ה לפי שיטתו שיקר' כל פרשה ב"פ היינו פרשה פתוחה או סתומה ואפי' הפרשה מסיימת באמצע פסוק כגון בפ' פנחס ויהי אחרי המגפה ובפ' דברים ומעציון גבר וכדומה יפסיק שם באמצע פסוק ויקר' שמו"ת: