מחצית השקל על אורח חיים רעא:א

(ס"ק א) לאכול מיד היינו לקדש כו' דהא כתב הטור הטעם שיאכל מיד כדדרשינן זכרהו בכניסתו משמע מיד בכניסתו והא האי דרשה אתא לקידוש א"כ ליכא למילף מזה כ"א שיקדש מיד בכניסתו והא דכ' בש"ע ויאכל מיד לכן כ' מ"א ועסי' רע"ג ס"ג דשם כ' כיון דבעי' קידוש במ"ס צריך לאכול לאלתר במקום קידוש כו' עכ"ל לכן משום לתא דקידוש דבעי לאלתר בכניסתו צריך גם לאכול לאלתר בכניסתו כי בתחלת ליל שבת כו' ע' ברש"י במס' שבת דף קכט ע"ב כ' שתחלת יום ד' נתנו מאורות ברקיע וכן ז' כוכבי לכת שצ"ס חנכ"ל וכל א' משמש שעה אחת ואח"ז משמש שעה כוכב שאחריו וכן חוזרים חלילה נמצא תחלת יום ו' משמש שעה א' כוכב נוגה ואחריו כובב ואחריו לבנה אח"ז חוזרים חלילה שצ"ם חנכ"ל הרי עבר מיום ו' עשרה שעות נשאר מן יום שתי שעות ומשמש בהם שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים א"כ צדק משמש סוף יום הששי שהוא שעה י"ב ומאדים שאחריו תחלת ליל שבת והוא ממונה על חורבן ומלחמה והוא בממשלת ס"מ וע' ברש"י עירובין דף כ"ו אך סדר הלוכן אינן שעה זמניות אלא שעות ההשואה א"כ דברי תקוני שבת אינן אמורים אלא בזמן שיום ולילות שוים שתחלת שעה שביעית מן שעות ההשואה והיא שעה א' מן יום ו' אז משמש נגה וכן בשעה ששית אחר חצות היום משמש צדק וא"כ בזמן שאין יום ולילה שוים ליתא לדברי תקוני שבת כן נראה לפענ"ד וע' בתשו' צ"צ סי' י"ד לענין חשבון התקופות וכ"מ ברש"י בברכות דף נ' ר"ל שגם מרש"י משמע שהיו אוכלים בליל שבת בלילה אבל אינו מוכח כמ"ש בירושלמי ב' ג' שעות בלילה והכי איתא שם דרמי ר"מ אדר"מ דתניא חדא רבי מאיר אומר זמן ק"ש של ערבית משעה שהכהנים טובלים מטומאתן והוא סמוך לבין השמשות ומסיק ר"מ גופי' דקאי על ב"ה דר' יוסי דס"ל ב"ה כהרף עין זה לילה נכנס ויום יוצא א"כ הטבילה וזמן ק"ש הם סמוך ללילה ממש ותניא אידך ר"מ אומר משעה שבני אדם נכנסים לאכול סעודתן בע"ש ופרש"י דשיעור דבנ"א נכנסין כו' הוא מאוחר לזמן דטבילות כהנים וא"כ כיון דזמן טבילת כהנים סמוך ללילה ממש כנ"ל ע"כ זמן אכילה בליל שבת הוא לילה ממש אחר צ"ה וע"ש בתוס':

וכן משמע בתוס' שכ' לר"ת והוא בפסחים דף ק"ו ע"ב דלר"ת דס"ל אין מקדשין על הפת כו' וכי יעקור מ"ע דאוריי' והא מן התורה לא בעי יין כלל ועל היין רבנן תקנוה וכיון דאין לו יין ה"ל עכ"פ לקדש בלא יין ויצא עכ"פ דין תורה אע"כ מן התורה כבר יצא בתפלה:

ועוד דאמרינן בקדושא והוא בברכות דף ל"ג אנשי כנה"ג תקנו תפלות וברכות ותחלה כשעלו מבבל היו עניים תקנו הבדלה בתפלה העשירו קבעוהו על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס והדר קמבעיא ליה להש"ס המבדיל בתפל' אם צריך להבדיל על הכוס ואמר ליה רבא לרבינא כי קידוש אע"ג דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אף ע"ג דאבדיל בצלותא מבדיל אכסא עכל"ה ודייק מ"א מלשון הש"ס דאמר אע"ג דמקדש בצלותא כו' הרי דקרא התפלה בשם קידוש ע"כ דס"ל דיוצא מן התורה במה שקידש בתפלה דאל"כ לענין מאי קראו קידוש ועוד היכי יליף הבדלה מקידוש בשלמא הבדלה הית' תחלת התקנה בתפלה לכן גם אחר שתקנו על הכוס מ"מ י"ל דיצאו ידי עיקר התקנה שהית' להבדיל בתפלה משא"כ קידוש שעיקר התקנה הי' בתחלה על הכוס ולא יצא כלל במה שקידש בתפלה אע"כ דגם בתפלה עכ"פ יצא ידי דין תורה בקידוש ואפ"ה הצריכוהו חכמים לקדש על הכוס וה"ה בהבדלה: