מחצית השקל על אורח חיים רנב:ט

(ס"ק ט) אם היה כו' וצ"ע כו' דין זה מקורו ברוקח שכתב אם רואהו עושה בשבת צריך למחות בידו אלא אם כן קצץ. וכתב הרב"י דמשמע בשכר ולא קצץ חייב למחות והא בירוש' אי' הא דצריך למחות דוקא בטובת הנאה אבל בשכר לא וכיון דאמר סתמ' בשכר מותר משמע אפילו לא קצץ ושמא יש לו' דגם הירוש' רצה לו' בשכר וקצץ ע"כ ת' ד הרב"י והב"ח כתב שבספר רוקח שלפניו הגירסא בשכר מותר ולא כתב דבעינן קצץ ועל זה כתב מגן אברהם דאיך א"ל דבשכר בלא קצץ אין צריך למחות דהא אפי' לתקן לו לעשות אסור כה"ג ואי ר"ל בשכר שהישראל הבטיחו לגוי לשלם לו אבל לא קצץ לו כמה יתן לו דכה"ג שרי לעיל סי' רמ"ז סעיף ב' דזה דינו כקצץ ובמאי פליג הרב"י על רוקח:

וגם הירוש' מיירי בקצץ ואע"פ שאמר סתם בשכר מותר סתמ' כפירושו דמיירי בקצץ ולא הוצרך לפרשו דאי לא קצץ אסור ליתן לו כמ"ש מ"א: