מחצית השקל על אורח חיים רנב:ח

(ס"ק ח) אסור כו' ואף על גב דדעת רמ"א שם להחמיר שלא לצורך כו' ר"ל דלדינא חולק על הרב ב"י וס"ל דלעת צורך מותר מ"מ ה"ל לכתוב גם כאן דאין להתיר אפילו בד' וה' כ"א לעת הצורך אע"ג דלעיל סי' רמ"ז ס"ק ב' הקשה מ"א מ"ש דמחמרינן גבי איגרת אי לא קצץ אלא קבוע ב"ד במתא מחשש שמא לא ימצאנו בביתו ויצטרך לילך אחריו בשבת אף על גב דאפשר שימצאנו בביתו מ"מ מספקא מחמרי' וגבי שאר מלאכות מותר אם אפשר שיעשנו קודם השבת אע"ג דהגוי עשה אח"כ בשבת ל"ל בה ותי' דאיגר' כיון דכתב ישראל ניכר החמירו טפי ע"ש וא"כ גם כאן ה"ל לחלק כן. אלא ס"ל למ"א דדוק' ליישב קושייתו בסי' רמ"ז מספיק תירוץ דלעיל דבשאר מלאכות הקילו טפי כיון דאפילו עושה הגוי ליכ' חשדא כולי האי דהא אינו ניכר כל כך שהוא ישראל מה שאין כן אגרת דניכר. אבל ההיתר בד' וה' כשידעי' שיעשה בשבת על כרחך הטעם כמו שכתב בסי' רמ"ח לענין הפלגה דביום ד' אסור ולחד טעמא שנראה כאלו התנה לחלל שבת אבל ביום ג' מותר אע"ג שיצטרך אחר כך לחלל שבת דמיום ד' ואילך שייך לשבת הבאה אבל עד יום ג' ובכלל שייך לשבת העבר ול"ח לחילול הנעש' בשבת הבאה ע"ש וה"ה הכא דביום ה' מותר כיון שהוא מופלג משבת הבאה לא חיישינן אע"ג לענין הפלגה דווק' ביום ג' מותר הכא כיון דליכא רק איסור דרבנן הקילו גם ביום ה' וא"כ כאן דאין חוששין לשבת הבא' אם כן גם באיגרת דניכר ה"ל להתיר כיון דאין חוששין לשבת הבאה ולכן הוצרך מ"א לחלק פה בענין אחר דבאגרת כיון דניחא לישראל למהר הליכתו ה"ל כאלו צוהו לילך בשבת ולכן יש להחמיר אפילו ביום ד' כי אם לצורך וכ"מ בספר ת"ש: