מחצית השקל על אורח חיים רנב:ד

(ס"ק ד) ויש להחמיר דהא מ"מ הרואה סובר כו' טעם זה כ' מ"א לדעת רמ"א אבל המרדכי גופיה כ' טעם אחר להחמיר וכמ"ש במ"א בס"ק ה'. דבשאלה יש להקל היינו כשהוא לצורך. וגם הוא בעיר המוקפת חומה והגוי דר בעיר דהשתא ל"ל שיאמר הישראל צוהו להוציא. דהא ליכא כאן איסור הוצא' ואע"פ דא"ל שיאמרו שישראל מכרו לו בשבת וכמ"ש טעם זה הרמב"ם מ"מ לעת הצורך סמכינן על הרב"י דלא חשש להאי חששא דלא יחשדוהו שמכר לו בשבת ונתן טעם רק שיחשדוהו שציוהו להוציאה לכן לדידי' בעיר המוקפת כו' שרי. אבל במכירה יש להחמיר ר"ל אפי' בעת הצורך דבמכירה אפשר גם הרב"י מודה דחיישינן שיאמרו הישראל מכרו לו בשבת בשלמא בשאלה יחשדוהו ויאמרו שבשאלה ביד הגוי כאשר הוא באמת אבל כשהוא מכירה באמת אע"ג דאפשר שהעולם יתלו אותה בשאלה מ"מ כשאח"ז יחקרו ויודע להם האמת שמכרו לו יאמרו שתחלה טעו במה שהיו חושבים שהיא שאולה יחשדוהו ג"כ שבשבת מכרו לו:

סי' רמ"ד במ"א ס"ק ה' ואפשר דבגוי אלם כו' והט"ז הקיל יותר. דבאלם אפי' לא ייחד לו מקום מותר: