מחצית השקל על אורח חיים רנא:ה

(ס"ק ה') מספר כו' ונ"ל טעם כו' אפי' נוטל שכר דכן ראה מ"א המנהג:

אבל בער"פ כו' וכ"ש בחה"מ דחמיר מער"פ אלא הואיל והוזכר איסור תספורת בסי' תס"ח בער"פ אבל בחה"מ לא הוזכר בפי' איסורו לכן נקט ער"פ:

עסי' תקמ"א וסי' תק"מ כצ"ל:

דמשמע דמלאכות אומן הוא רצה לומר התספורת. ולא ידעתי אם כוונתו דכל תספורת הוא מעשה אומן ולא משכחת תספורת מעשה הדיוט דלא ככלבו שהביא תחלת ס"ק זה. או מודה דמשכחת לה מעשה הדיוט אלא סתם תספורת הוא מעשה אומן:

אפי' במועד שרי. ואם כן למה החמירו בע"פ דקיל מחה"מ:

וא"כ כל מלאכות כו' חוזר אדלעיל דלפי מ"ש מ"א לעיל דע"ש קיל מחה"מ ואם כן כל מלאכות כו':

דאי בחנם פשיטא דשרי תספורת. וא"כ למה אסר הכלבו תספורת מעשה אומן ועז"כ הרב"י דאין המנהג כן וע"כ אפי' בשכר המנהג להתיר. ורמ"א הביא פה בהג"ה דעת הרב"י ע"כ אפי' בשכר מתיר תספורת ע"כ גם לענין שכר קיל ע"ש מחה"מ. אבל לענין שאר מלאכות לא דיש לחלק דוקא תספורת דניכר שהוא לכבוד שבת משא"כ שאר מלאכות דומיא דתיקון בגדים כמ"ש מ"א לעיל. ומ"ש דמאי דכ' מ"א דאי בחנם פשיטא ור"ל דקשיא ליה דברי הכל בו כמ"ש לעיל יותר נראה דאייתי מ"א ראיה מדברי רמ"א דהראי' מן הכלבו יש לדחות דהוא ודאי איירי בשכר דהא הכל בו מתיר גם בחה"מ אפי' בשכר וכמ"ש מ"א לעיל אלא ראיות מ"א מרמ"א שכתב ומסתפרי' כל היום פשיטא והא אפי' תיקון בגדים שאינו ניכר שהוא לצורך שבת שרי א"ו איירי בשכר דאסור בתקון בגדים מ"מ בתספורת מותר שניכר שהוא לצורך שבת:

ובכוונות כתב שהאר"י כו' אפי' בע"ש ועסי' רל"ב כ' בס' א"ר וז"ל משמע משום תפלת המנחה כשעדיין לא התפלל עכ"ל ור"ל מדכ' מ"א ועסי' רל"ב דשם מיירי בדין תספורת סמוך למנחה בחול משמע דגם טעם האר"י הנה מטעם זה וכן ממ"ש אפי' בע"ש משמע דכ"ש דאסור בחול וע"כ מיירי בשלא התפלל מנחה דאל"כ מאי איסור יש בחול אע"כ שלא התפלל אלא דס"ד דבע"ש יהיה מותר אפי' לא התפלל עדיין לפי שהוא צורך שבת לזה כ' אפי' בע"ש:

ודע שכ' הט"ז בס"ק ב' דמאי דאסרו בסי' זה בשכר והוא מותר בחנם דאם הוא עני ורוצה להוציא לצורך שבת דמותר דהא אפי' בחה"מ מותרים כו' עכ"ל וא"כ לפמ"ש מ"א לקמן סי' תקמ"ב דגם בחה"מ אם יש לו לחם ומים אסור ליטול שכר ואפשר דשם מיירי דוקא ממלאכה האסורה בחה"מ אלא שהותרה כיון דאין לפועל מה לאכול ע"כ אי א"ל לחם ומים לא הותר אבל מלאכה המותרת אפי' י"ל מה יאכל. ולפועל שאין לו היתר אפי' ליטול שכר בכה"ג מותר ליטול שכר אפי' י"ל לחם ומים ולהוציאו לצורך שבת שיהי' לו כל צרכו בהרווחה וכ"ש לפי מ"ש מ"א דערב שבת קיל מחה"מ: