מחצית השקל על אורח חיים רנ:א

(ס"ק א) ישכים כו' ויאמר כו' שע"י הדבור יחול קדושת שבת על אותו דבר כי הדיבור באדם לא דבר ריק הוא:

ועסי' תקע"ב כו' שכ' אין גוזרים תענית על הציבור שיהי' יום תענית הראשון ביום ה' דכשיראו שיקנו הציבור ביום ה' לצורך שני סעודות גדולות א' לצורך הלילה כי התענו כל היום וא' לסעודת שבת יסברו שרעב בא לעולם ויתייקר השער כי עדיין לא נתפרסם גזירת התענית ומזה מוכח שדרכם היה לקנות לצורך שבת ביום ה':

והיה משנה אסמכתא בעלמא:

אף ע"פ שכל מעשיו לשם שמים היתה בו מדה זו כו' ומדאמרינן אע"פ שכל מעשיו כו' משמע מזה כיון דכל מעשיו לש"ש ה"ל גם בזה לתפוס מנהג ב"ש דמזה היה נראה ג"כ שמעשיו לש"ש מ"מ מדה אחרת ה"ב ומסתמא טעמו ונימוקו עמו ואנחנו לא נדע משמע דמדת ב"ש עדיפא ולכן הוצרך לב"ה לומר דבזה יצא ממדתו וכיון דאנחנו לא ידענא טעמא דהלל ומסברא מדת ב"ש עדיפא יש לעשות כב"ש וכ"מ במעשה דקצב. בשבת דף קי"ט ע"א שאמר שזכה לעושר רב מפני שהתנהג כב"ש: