מחצית השקל על אורח חיים רמח:ז

(ס"ק ז) שמקרקע כו' והוא יושב למטה כו' הוא לשון ספר יראים ומ"ש ואפי' יושב למעל' כו' הם דברי מ"א ודע דבעירובין דף מ"ג ע"א בעי ר"ח יש תחומין למעל' מיו"ד כו' עמוד גבוה י' ורחב ארבע לא תבעי לך דארעא סמיכתא הוא ופירש"י כשנכנס ראש א' מהעמוד מתוך התחום וראש השני חוץ לתחום לא יעלה עליו ויצא לראש השני שהוא ח"ל דהא הילוך מעליא הוא כי תבעי לך בעמוד גבוה י' ואינו רחב ד'. ל"א בספי' כו' ולא אפשיטא וכיון דקי"ל תוך י"ב מיל דרבנן לכן אזלי' מספיקא לקולא אבל חוץ לי"ב מיל דס"ל דהוי דאוריי' אזלי' מספקא לחומרא מיהו כ' הרמב"ם דבימים ונהרות אפי' חוץ לי"ב מיל הוו דרבנן דלא ניחא להילוך ואינו דומ' לדגלי מדבר ולכן אפי' חוץ לשנים עשר מיל אזלי' בספיק' דלמעל' מעשר' לקולא ומ"ש מ"א ואפי' יושב למעלה אסור כיון דהספינה רחב ארבע הוא דברי הש"ס דלעיל בעמוד רחב ד' לא קמבעיא כו' אלא שבס' א"ר ובס' ת"ש השיגו בזה על מ"א והסכימו לדעת ס' יראים דדוקא ביושב למטה אבל יושב למעלה כיון דמקום ישיבתו הוא למעלה מי' מותר. והביאו ראיה במה דאמר הש"ס כי תבעי לך בעמוד כו' ל"א בספינה ולפ"ד מ"א צ"ל דאין הספינה רחב ארבע והוא דוחק ועוד הא בעי למפשט התם דתנן התם מעשה שבאו מפלנדרסין והפליג' ספינתם בים ר"ג וראב"ע הלכו את כל הספינ' ור"ע ור' יהושע לא זזו מד' אמות שרצו להחמיר על עצמם ומסיק שם הש"ס דבמהלכת הספינה כ"ע לא פליגי דמהלך את כלה כיון דבכל עת מהלכת ולא נחה לא הי' לה מעולם ד"א מצומצמות כי פליגי בשעמד' ר"ג וראב"ע מתירים אע"ג דבעת עמידתם קנה לה ד' אמות. מ"מ הלכו את כלה כיון ששבת באויר מחיצת הספינ' בין השמשות נחשב כל הספינה כד' אמות ור"י ור"ע אסרו בעמדה ול"מ מה ששבת באויר מחיצתה וספינ' שהיו מהלכים בה היתה מהלכת וא"כ אפי' ר"ע ור"י היו מתירים אפ"ה רצו להחמיר ע"ע שמא עמדה פעם א' ולאו אדעתייהו ואי אמרת אין תחומין למעל' מי' למה החמירו אפ"ת שעמדה מ"מ כיון דהים גבוה י' וליכא איסור תחומין ומשני לעולם אין תחומין למעלה מי' וספינתם הלכ' ברקק דלא היה גבוה י' וא"א לדברי מ"א דאם הספינה רחב' ד' אפי' יושב למעלה אסור אפי' אין תחומין למעלה א"כ מאי ראיה מייתי הש"ס מר"ע ור"י דלמא ספינתם הית' רחב' ד' וניהו דהם היו יושבים למעלה דכן דרך ע"פ הרוב ביושבים בספינ' מ"מ לדעת מ"א אפי' הכי למעלה איכא איסורא. א"ו בספינה אפי' רחב ד' לא ניחא הליכה מקרי ושרי עכת"ד ולא הבנתי דבריהם דלפי דעתם הוה ליה להקשות על דברי מ"א מדברי עצמו שכתב אפי' יושב למעלה אסור אם רחבה ד' והיינו אי ליכא מקרקע הספינה עד קרקע הים י' טפחים אבל אי איכא מקרקע הספינה עד קרקע הים י' טפחים מודה מ"א דמותר ותקשי למה הא בעמוד גבוה י' ורחב ד' אסור ולמה הותר בספינה אלא ע"כ דעת מ"א בשלמא אי איכא מקרקע הספינה לקרקע הים י"ט א"כ המים ששם שקעה הספינה שם ליכא איסור תחומין כיון דהמים בעצמן גבוהים י' וא"כ היושב בספינה אפי' רחבה ד' ליכא איסור תחומין כי א"א לו' דהמים שתחת הספינ' בהם ליכא איסור תחומין כי גבוהים עשרה. ובספינה שלמעל' מן המים ההם יהיה בהן איסור תחומין הא ודאי ליתא. אך המ"א הא מיירי שאין מקרקע הספינ' עד קרקע המים י' טפחים א"כ המים שתחת הספינ' במקום שקיעת' יש בהן איסור תחומין אלא שבאת לו' דמ"מ היושב בספינ' למעלה לא יהיה שם איסור תחומין כי שם יש גובה י' מקרקע המים בזה ס"ל דמ"מ יש איסור תחומין כיון דשם במקום שגבו' י' מקרקע המים דהיינו בספינ' שם ניחא תשמשתי' כיון דרחב ד' ויש לו דין עמוד גבו' י' ורחב ד' והוא פשוט לענ"ד. ובזה אזדא קושית א"ר ות"ש. דהש"ס דאמר ל"א ספינה מיירי אפי' רחבה ד' אלא מיירי שמן קרקע הספינ' עד קרקע המים גבוה י' וכה"ג גם מ"א מודה כנ"ל וכן הש"ס הוצרך לדחות הפשיטות מעובדא דר"ע ור"י במהלכת ברקק דהיינו שלא היה מקרקע הספינה י' טפחים דאלת"ה אפי' רחבה ד' מודה מ"א דליכ' איסור תחומין. וכ"כ הב"ח בשם ס' יראים ר"ל גוף הדין דבעי' מקרקע הספינ' עד קרקע המים צ"ל י' טפחים אבל אי ליכ' י' טפחים דאפי' יושב למעלה יהיה אסור בזה אדרב' ספר יראים חולק. וכמו שכתב מ"א מיד אחר זה וכן מבואר להדיא בספר יראים הובא בב"ח. אלא שכתב שמדברי התוספות בשבת דף ק' ע"ב דברי המתחיל גמירי והרמב"ם כצ"ל. ולא ידעתי היכ' רמיזא כו' ר"ל דאין ראיה מדברי התוס' אדרבא משמע מדבריהם להיפך שגם התוס' ס"ל כס' יראים והכי איתא שם ההולך בספינ' רב הונא אומר מוציא זיז כ"ש וממלא. ואמרינן דהאי זיז להכירא בעלמא אע"ג דהים הוא כרמלית וספינה רה"י ואיך הותר לו למלאות ה"ט דקי"ל דכרמלי' אינ' תופסת כי אם עד עשרה טפחים. אבל אויר שלמעל' מיו"ד ה"ה מקום פטור וס"ל כרמלית משפת מים מודדים ר"ל מקרקע המים ולא אמרינן דהמים כארעא סמיכתא ויהיה האויר שלמעלה מן המים כרמלית עד י' טפחים למעל' מהמים אלא מודדים י' טפחים מקרקע המים וא"כ כל שגבו' י' מקרקע המים שם מתחיל מקום פטור וקי"ל דאין ספינ' מהלכת בפחות מיו"ד א"כ משפת המים ולמעלה היא מיד מקום פטור ולכן מותר למלאות ולהכניס תוך הספינה והזיז להיכרא בעלמא. והק' בספר יראים והובא בב"ח וז"ל על הא דאמרינן לרב הונא לעיל גמירי דאין ספינ' מהלכת בפחות מעשר' יותר מעט כדי שישקע הכלי ששואב בו וא"ל מהא דאמרינן בעירובין דף מ' בעובדא דספינ' הבאה מפלנדרסין הנזכר לעיל במהלכת ברקק פי' פחות מעשר' הא ל"ק דהתם פי' שולי הספינה שהן משוקעים במים ג או ד' טפחים היה תוך י' טפחים נמצא היושב בשולים בתחומים למטה מיו"ד מהנך אבל משפת הים עד קרקע היה יותר מיו"ד הרב' עכ"ל ספר יראים ומיהו מדברי התוס' פרק הזורק לשם שהק' קושית ס"י הנ"ל ותי' בעירובין מיירי בספינ' קטנה שהולכת אפילו בפחות מיו"ד אבל הכא בספינות גדולות שטוענים אות' ביותר ומשוקעי' הרבה במים ואין מהלכת בפחות מיו"ד מיהו צ"ל שאפי' הכלי שדול' בו ונשקע במים הוי למעל' מיו"ד דאם לא כן איך ממלא עכ"ל התוס' ומזה הוכיח הב"ח מדלא תי' התו' כמ"ש בס' יראים א"ו דפליגי על ספר יראים וס"ל דלא בעינן עשר' טפחים משולי הספינ' עד קרקע הים י"ט מ"מ כיון דהמים גבוהים משפת המים עד קרקע הים סגי ע"ז כתב מ"א דאדרב' משמע מדבריהם דס"ל כספר יראים. וקשה איך שייך זה פה אחר התירוץ ר"ל דה"ל להקדים ומיהו צ"ל דאף הכלי כו' דהוא פי' דברי הש"ס מיניה ובי' ואח"ז ה"ל לכתוב קושייתם מעירובין שהוא ממקום אחר:

וא"כ הכא צ"ל מ"ד כו' בלי השקוע כדי שיבא הכלי למעל' מעשרה אולם היכי רמוז דבר זה בדברי הש"ס שאמר גמירי דאין הספינ' כו' בפחות מי' מלבד שקיעות כלי דכלי מאן דכר שמיה אע"כ ר"ל בלי שקיעת הספינ' ור"ל הספינה אינה מהלכת היינו שולי הספינה שמהלכ' צ"ל גבוה י':

וא"כ צ"ל בעירובין כו' ר"ל השתא ל"ל כתי' ספר יראי' כיון דעכ"פ צ"ל דאינ' מהלכת אא"כ המים גבוהים עשרה דהיינו מקרקע הספינ' עד קרקע הים יש גבוה י"ט:גם מתשובת הרמב"ם כו' ז"ל המובא בב"ח אין הפרש בין ההליכ' בימים המלוחים ובין הנהרות כו' ואין הפרש בין ההליכה בספינ' ובין ההליכה ע"ג סואר של קורות הכל מותר אא"כ לא יהיו עמוקים ויהי' בין שטחה ובין שטח הארץ פחות מיו"ד טפחים ואז כו' אסור עכ"ל הרמב"ה משמע שדי אם יהי' משטח המים למעל עד שטח קרקע הים י' טפחים אעפ"י שמקרקע הספינ' ליכא עשרה עד קרקע הים מ"מ מותר:

לכן אין לזוז כו' כיון דמהתוס' מוכח דגם הם ס"ל כספר יראים כמ"ש מ"א לעיל ומתשובת הרמב"ם אין הכרח דלא ס"ל כספר יראים א"כ לא מצינו חולק בדבר: