מחצית השקל על אורח חיים רמח:ו

(ס"ק ו) יש כו' שהעוסק במצו' כו'. בס' תוס' שבת השיג ע"ז דניהו דלטעם הרי"ף י"ל כמ"ש במ"א דהעוסק במצוה כו' מ"מ לטעם דהוי כאלו התנה לחלל שבת לא סגי בטעם דהעוסק כו' דהא איסורו משום חילול שבת וע"כ צ"ל הטעם דהא דאסור משום דהוי כאלו התנה אינו אלא מדרבנן ומשום דבר מצוה אוקמי' אדין תורה והא הרב"י נראה דס"ל גם טעם דהוי כאלו התנ' כמ"ש בס"ד וא"כ למה כ' מ"א הטעם דהעוסק במצוה כו' ע"ש שהאריך ולענ"ד כפי מ"ש הוא דהאי דהוי כאלו התנה אין בו רק איסור דרבנן י"ל דס"ל למ"א דזה לא מקרי כאלו עבר על לא תעשה כל מלאכה אלא דהוי מכלל עשה וביום השבת תשבות והוי מצות עשה דרבנן א"כ גם ע"ז שייך הטעם דהעוסק במצו' פטור מן מצות שביתה דרבנן ונקט מ"א לשון הפוסקי' שכ' הטעם דהעוסק במצו' כי':