מחצית השקל על אורח חיים רמו:ט
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 246:9 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ט) יפקירנו כו' דד"ת הפקר כו' והק' בספר ת"ש הא זה תליא במחלוקת הפוסקי' דאמרי' בנדרים דף ל"ה ר' יוחנן ס"ל דאינו הפקר עד שיפקיר בפני ג' וריב"ל אמר דבר תורה אפי בפני א' הוי הפקר ומ"ט אמרו בג' כדי שיהא א' זוכה ושנים מעידים ופסקו הפוסקים כריב"ל אלא בזה פליגי הרמב"ם ס"ל אפי' מן התורה בעינן עכ"פ בפני א' כלישנא דריב"ל אבל בינו לבין עצמו ל"מ והרא"ש ס"ל דה"ה בינו לבין עצמו מהני מד"ת והא דנקט ריב"ל בפני א' הוא לאו דוקא או איידי דנקט ר' יוחנן שלשה אמר הוא אפי' א' כ"כ דרישה בח"מ והרב"י בח"מ סי' רע"ג העתיק דעת הרמב"ם דאפי' מה"ת בעינן עכ"פ בפני א' אלא שרמ"א שם הביא דעת הרא"ש וא"כ איך כ' המחבר שיפקיר בינו לבין עצמו כדי שינצל מאיסור דאו' הא לדעת המחבר אפי' מדאו' לא הוי הפקר ותי' כיון דא"א בע"א ס"ל להרב"י שטוב להפקירה עכ"פ בינו לב"ע כדי שינצל מאיסור דאוריית' עכ"פ עכת"ד ולענ"ד י"ל דהא טעמיה דרמב"ם דבינו לב"ע לא מהני כלל כיון דהפקר ילפי' משמיט' דכתיב והשביעית תשמטנ' ונטשתה מתיבת ונטשת' דרשינן יש לך נטישה אחרת שהוא כשמיט' והויא הפקר לכן בעי' דומיא דשמיט' דעכ"פ א' יכול לזכות בו משא"כ בינו לבין עצמו אין שום אדם יכול לזכות בו דהא לא נודע לשום אדם כ"ה בסמ"ע ובפרישה וא"כ י"ל דבשבת מודה הרמב"ם דגם בינו לב"ע מהני ד"ת ע"פ מ"ש הרב"י ע"ד הרר"פ שהביא הטור וז"ל כ' הרר"פ ויפרש בשעת הפקר שאינ' מפקיר' אלא ליום השבת כו' כדי שלא יזכה בה אחר ואע"פ שאינו מפקירה לגמרי הוי הפקר (כ"ה שם בנדרים דאפי' מפקירה לזמן הוי הפקר) ונרא' דאפי' בסתם נמי דעתו לזה שהרי אינה מפקיר' אלא להפקיע איסור שביתת שבת עכ"ל הטור. וכ' הרב"י דהרר"פ ע"כ ס"ל דבעינן דוקא שיפקיר בפני ג' דאי אפי' בינו לב"ע למה צריך לפ' שמפקיר' רק ליום השבת ה"ל להפקירה בינו לב"ע ומי יזכה בה. ודחה הרב"י וז"ל כיון שהדבר ידוע שכל מי שבהמתו ביד גוי הוא מפקיר' בשבת סתמ' כפירושו דאפי' מפקירו בינו לב"ע הוי הפקר מד"ת כו' הלכך איכא למיחש שמא יזכה בה אחר ולכן צריך לפ' כו' עכ"ל הרי דבשבת אפי' מפקיר בינו לב"ע מ"מ נודע לאחרי' ואמרי' מסתמא לא עבר על שביתת בהמתו ובודאי הפקיר' וא"כ מודה הרמב"ם דמה"ת אפי' בינו לב"ע הוי הפקר מ"מ מדרבנן בעי' דוקא ג' וכמ"ש הרב"י פה בטור ע"ש:
וגם במכירה כו' ולא בשבת לחוד. בתשו' צ"צ שם הטעם משום מראית עין ע"ש ועמ"ש בס"ס זה:
וב"ח מתיר לכתחלה כו' ר"ל מתיר להשכיר לגוי על סמך שיפקירנה בפני ג: