מחצית השקל על אורח חיים רמד:יז

(ס"ק יז) בקבולת כו' לקבוע לו מלאכתו בשבת ר"ל שאין הישראל מצוהו שיעשה בשבת כה"ג דוקא מותר אם הגוי עושה בשבת אבל הכא הרי ישראל קובע לו לעשות בשבת דהא בחול הישראל עצמו גובה המכס (וע' תשובת רש"ל) רק שמצוה לגוי שיקבלו בשבת וא"כ אפי' א"ל מכל מאה כו' ה"ל לאסור:

רס"ו מי שהחשיך בע"ש בדרך מותר ליתן כיסו לנכרי להוליכו אע"ג דהאמירה לגוי שבות מ"מ התירו דמשום פסידא אדם בהול על ממונו ואי לא שרית ליה יוליכנו בעצמו ויעשה איסור תורה א"כ משמע דבמכס שאין כותבי' כו' אסור דלמאי ניחוש אי לא שרית ליה יעשה בעצמו דהא גם אם יעשה בעצמו ליכא כ"א שבות:

ומ"מ נ"ל כו' ר"ל דלא כהרב"י אלא אפילו כה"ג שרי משום פסידא כיון שהוא במקום שאין כותבין א"כ האמירה לגוי הוי שבות דשבות כדאמרי' פ"ק דע"ז די"ג ע"א הולכין ליריד של גוים ולוקחים בהם בהמה עבדים כו' וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם ופרש"י בערכאות מקום שופטיהם ומעלה שטרותיו לפניהם לחתום ואע"ג דכבוד ותפארת הוא להם וא"ל דאזיל ומודה לע"ז מ"מ מותר דהוי כמציל מידם שיהיה לו עדי' ומסייעי' להצילו מן העוררים עכ"ל וזה שלא ישתקע הממון ביד גוי עדיף מפסידא:

יהודי ששכר המלח כו' מ"א קיצר דבריו ושם בתשובה כתב דאין הפסד המלח דומה להפסד מכס ומטבע לכן לא התיר לייחד ולקבוע לו מלאכתו בשבת לבד וגם צ"ל שאם יעשה כ"כ מלח יתן כו' ע"ש: