מחצית השקל על אורח חיים רלו:ב

(ס"ק ב) נהגו כ' ובמ"ע כ' דצריך לישב כו' דטעם העומדים כיון דבימים הקדמונים היו בתי כנסיות שלהם בשדה והיו יראים להאריך בתפלת ערבית בלילה כיון שהי' בה"כ רחוק מן היישוב. ולכן תיקנו תמורת שמונה עשרה ח"י פסוקים של ברוך ה' לעולם כו' ויש בהם ח"י אזכרות של הוי' נגד ח"י ברכות ואגב תקנו חתימה של יראו עינינו. ואף עכשיו שבה"כ שלנו היא תוך העיר ומתפללים ח"י ברכות ממש מ"מ תקנה ראשונה לו' ח"י פסוקים תמורת ח"י ברכות במקומה עומדת ולא זזה ממקומה וזה טעם רמ"א שכ' שהמדקדקים עומדים כי תחלה נתקנו תמורת ח"י ברכות ממש והחולקים אדרבא מה"ט ראוי לישב. דאם יעמוד נראה שמתכוין לצאת בהן תמורת ח"י ברכות א"כ כשאח"כ מתפלל ח"י ברכות. א"כ נראה שמתפלל שתי פעמים ח"י ברכות וא"ל דהוי כתפלה אחת אריכת' דהא מפסיקי' בקדיש בנתיים כ"כ הט"ז וכ' בספר א"ר דאף העומדים לא יעמדו ופניהם אל הקיר דאז הוי נראה ממש כמתפלל ח"י ברכות:

הושיענו אלהי ישענו לאפוקי מנוסח שלנו הושיענו ה' אלקינו וקבצנו דא"כ יהיה בו י"ט אזכרות של הוי"ה ולענ"ד זה אינו מספיק די"ל דשם הויה א' נגד ברכת המינים ואע"ג דבטור ורא"ש כתוב ח"י אזכרות נגד ח"י ברכות י"ל דלא דקו בלשונייהו כיון שנקרא י"ח ברכות דכן היתה תחלת תקנות אנכה"ג אלא שאח"ז הוסיפו ביבנה ברכת המינים לכן נקט גם ח"י אזכרות כנגדן. עוד י"ל מ"ש ה' הוא האלהים ב"פ נחשב כחדא וזה דנחשבו כחדא כתב גם בספר א"ר לפי שטתו. ומ"מ י"ל כמ"ש מ"א הושיענו אלהי ישענו:

דכ"ה לשון הפסוק בדברי הימים א' סי' ט"ז דלא הוזכר בו שם הוי"ה וכ"כ בספר א"ר אולם בתהלים סי' ק"ו כתיב הושיענו ה' אלהינו וקבצנו כו':

אז אמר כו' מעומד כיון דלא סמך גאולה לתפלה כדי. להתפלל עם הצבור. לכן כשקרא ק"ש עם ברכותיה אמר הפסוקים בעמידה שיהא דומה לסמיכת גאולה לתפלה דהיינו שיהיו הפסוקים דומים קצת לתפלת י"ח ואף שכבר התפלל עם הציבור או שיהיו עכשיו הפסוקים תמורת ח"י ברכות ובתורת תפלת נדבה ואע"ג דצריך לחדש בה דבר כדלעיל סי' ק"ז זה נקרא כחידוש במה שמסמיך גאולה לתפלה: