מחצית השקל על אורח חיים ריב:ד

(ס"ק ד) רק שהכל כו' נ"ל דהא"ז דדין זה הביא ת"ה בשם א"ז:

והיה ראוי כו' שהכל ר"ל דכל היכי דצריך לברך על הטפל אין לשנות מברכ' עצמות שלו שתיקנו לו חכמים. אלא דהא"ז מיירי היכי דברכת העיקר היא שהכל. אם כן אי היה מברך על העיקר תחל' היה מברך שהכל ופוטר הטפל א"כ בנדון כזה מקרי שהכל ברכ' העצמי' של הטפל לכן כשאוכל הטפל תחל' מברך שהכל:

אין מברך עליו שהכל אלא מברך על הטפל ברכ' עצמית שלו שתיקנו חכמים:

וגם הרב"י חולק עליו. דהא ע"כ טעמי' משום דהוא טפל אם כן אין הנאתו שלמ' ולכן אין מברכים עליו ברכת עצמו שהכל שהיא ברכ' כוללת. אם כן הא דכ' הטור בסי' רי"ד בשם הרא"ש שחולק על ר"י שכ' דאם אכל מז' מינים פחות מכשיעור מברך ברכ' אחרונ' בורא נפשות. וכ' הרא"ש דבשביל חסרון השיעור לא ישתנה ברכתו העצמית לברכ' אחרת וכיון שאינו יכול לברך ברכ' עצמו אינו מברך כלום. ולמה לא נימא ג"כ כיון שהוא פחות מכשיעור אין הנאתו שלמה ואין מברכים ברכת עצמו אלא בורא נפשות שהוא גם כן ברכה כוללת. א"ו דאף על פי שאין הנא' לא ישתנ' ברכת עצמו וע' בט"ז שהביא מ"ש הד"מ לדחו' דברי הרב"י ומ"ש הט"ז על דבריו: