מחצית השקל על אורח חיים רי:ד

(ס"ק ד) לקח כו' דלא מסתבר לו' שר"י אכל עם הקליפ' כו' ז"ל תר"י על מה דאמרי' דף ל"ח אר"ח ב"א אני ראיתי לר"י שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף א"ל ר' ירמיה לר"ז והא כיון דשקלי לגרעניתיה בצר ליה שיעורא א"ל בזית בינוני סגי. (ר"ל ור' יוחנן אכל זית גדול וכי בציר גרעניתי' עדייין נשאר שיעור זית בינוני) ובירוש' א"י ר"י נסב זית ובירך לפניה ולאחריה והוי רחב"א מסתכל ביה (ר"ל שהיה מתמיה) מפני שגרעינותיו ממעטתה (היינו כקושית הש"ס) ומה עביד ליה ר"י (ר"ל באמת מאי דעתיה דר"י שבירך אחריו הא חסר הגרעין) ומשני משום בריה כו' שכן אם אכל אפי' פרידה אחת של ענב או של רמון טעון ברכה עכ"ל. וכ' הרר"י נראה שתלמוד שלנו חולק דהכא (בתלמוד שלנו) משמע אע"פ שאכל בריה אם פחות מכזית אינו מברך לאחריו ובירוש' משמע שמברך לאחריו אבל לענין הדין אפשר להעמיד תלמיד שלנו עם הירושלמי. ונאמר שאם הוא דבר שאין דרך לאכלו עם הגרעין כגון זית וכיוצא בו צריך שיהיה בו שיעור מלבד הגרעין כיון שאין דרך לאכלו עם הגרעין נמצא שלעולם לא הוי בריה דכשתוציא הגרעין כמו שדרך להוציאו לא ישאר שלם ומפני זה הוצרך לו' בתלמוד שלנו דבזית גדול עסקינן. אבל אם הוא דבר שדרך לאכלו עם הגרעין שלו כגון גרעין של רמון או של ענבים או גודגניות וכיוצא בהם אם אכל אחד מהם אף על פי שאין בין הכל כזית דייני' ליה בריה ומברך לאחריו עד כאן לשון הרר"י. ור"ל דשני מעשים היו מעשה שהוא בתלמוד שלנו היא מעשה אחר ממעשה שהובא בירוש' ושניהם אמת לדינא ובש"ס שלנו הי' מעשה בזית ממש וכמ"ש הרר"י ועובדא דירושלמי ניחזי אנן היכי הוה דע"כ זית ממש לא הוה דהא זית ממש כתב הרר"י דבכל ענין לא הוי בריה אע"כ צ"ל דפרי אחר היה. ומ"ש בירוש' ר"י נסב זית כו' ר"ל שיעור זית וכמ"ש אח"ז ומה היה ל"ל שהיה ענב או רמון וממ"נ אי אכל הגרעין מה תמה רחב"א שחסר הגרעין הא אכלו וגם א"צ לטעם בריה הא בלא"ה היה כשיעור זית ואי לא אכל הגרעין ודאי דלא הוי בריה כיון שאינו שלם אלא ע"כ צ"ל שאכל פרי אחר שאין דרך לאכול הגרעין אלא מה שהוא תוך הגרעין אוכלי' והפרי בצירוף קליפת הגרעין וגם תוך הגרעין היה כשיעור זית. ולכן אמר בירוש' ר"י נסב זית כו' ור"י אכל הפרי וגם מה שבתוך הגרעין כיון שאכל כל מה שראוי לאכול מיקרי בריה ומברך אף על פי שלא היה בו כזית דהא חסרה הקליפה. ואע"ג דזית ממש אפי' אכל הגרעין לא מקרי בריה וכ"ש אם לא אכל הגרעין דאינו מיקרי בריה אע"פ שאכל כל מה שדרך לאכול שאני זית שצא אכל מן הגרעין כלום אפי' מה שבתוך הגרעין אין דרך לאכול לכן בשום פעם לא מקרי בריה כמ"ש הרר"י משא"כ בשאר פרי כיון שהדרך לאכול על כל פנים תוך הגרעין נמצא אוכל קצת מן הגרעין אם כן אם אכל הפרי ותוך הגרעין מה שראוי ודרך לאכול שפיר מקרי בריה. ולכן כ' מ"א דלא מסתבר לו' שר"י אכל עם הקליפה של הגרעין כו' ר"ל מנ"ל להוכיח דין הנ"ל דאפי' זורק הקליפה ואוכל תוך הקליפה מ"מ מקרי בריה דלמא ר"י אכל גם הקליפה ולכן מיקרי בריה אבל אם היה זורק הקליפה אפי' אוכל תוכו לא מקרי בריה. והא דהסתכל בו רחב"א שגרעיניתיה ממעטתה והא אכל כל הגרעין עם הקליפה מכל מקום הוי ס"ל לרחב"א כיון דהקליפה איננה ראוי לאכילה א"א לצרפו לשיעור זית. לכן שפיר תמה דהא חסר הגרעין ר"ל קליפתו ועז"כ מ"א שזה דוחק שר"י אכל הקליפה כיון שאיננה ראוי לאכילה אע"כ שהקליפה זרק ואכל תוכו ואפ"ה מקרי בריה. וכאן בש"ע מיירי בענבים ורמונים וא"כ הגהת רמ"א אליב' דכ"ע ר"ל מ"ש רמ"א דאם לקח הגרעין ל"מ בריה ובעינן דוקא שאכלו כלו כמות שהוא לכאורה להרר"י אין כלל זה אמת דפירי שדרך לאכול מה שבתוך הגרעין אפי' זרק הקליפה ולא אכלו כמות שהוא אפ"ה נקרא בריה כנ"ל וכ"ש שחולק על הרא"ש דס"ל דאפי' זית אם הובא לפניו שלם עם הגרעין אע"ג שזרק הגרעין כלו אפ"ה הוי בריה וכן היה המעשה בירושלמי ובש"ס דילן בהאי דזית מלוח מיירי שהובא לפני ר"י כשהי' כבר חסר גרעיניתיה ולכן לא הוי בריה הרי דאם הובא לפניו עם הגרעין מקרי בריה אפי' לא אכל הגרעין לזה כתב דז"א דדברי רמ"א הם אליביה דכ"ע דרמ"א קאי ע"ד המחבר שכת' גרגר של ענב או של רמון וכה"ג ל"מ להרר"י צריך שיאכל כלו שכן מבואר להדי' בדברי הרר"י כנ"ל אלא אפי' הרא"ש מודה בענב ורמון:

וע' בי"ד כו' בשם מהרא"י כו' וס"ל כהרא"ש ר"ל דמהרא"י הביא ראי' מכאן לענין איסור דקי"ל בריה לא בטלה דאפי' נתפרר קצת מ"מ מקרי בריה מדהוצרך הרא"ש לו' דזית מלוח שהוזכר בש"ס דילן שהובא לפני ר"י היה בלי גרעין לכן לא הוי בריה ת"ל דע"י שהי' מלוח דרכו להתפרר ממנו קצת אלא ע"כ כה"ג מקרי בריה: