מחצית השקל על אורח חיים רד:כא

(ס"ק כא) הסכנה כו' ובהתירא קאכיל ר"ל אע"ג דקי"ל בסי' קצ"ו דאוכל איסור אין זה מברך אלא מנאץ מ"מ הכא התירא אכיל כיון שסכנה היא לו:

וא"כ כו' ה"ה לאוכל איסור כו' וכמ"ש הרב"י בש"ע:

דלא כב"ח ורי"ו. דלא כב"ח שנדחק לחלק דרצה להשוות דעת הרא"ש שכ' דחולה שאכל ביה"כ שיברך ודעת רי"ו שכ' אי אכל דבר איסור לרפוא' אינו מברך והרב"י ס"ל כיון דקי"ל כהרא"ש לענין חולה ביה"כ א"כ לא קי"ל כרי"ו והב"ח ר"ל דמודה רי"ו לדעת הרא"ש בחולה ביה"כ כיון דאכל התירא רק שהוא בזמן איסור לכן יברך משא"כ כשאוכל דבר איסור שאסור מצד עצמו לא יברך ומ"א לא ס"ל לחלק דמה בכך שאסור מצד עצמו הא אין בו איסור כלל דמצוה קעביד:

ועוד נ"ל דאף רי"ו כו' דגם רי"ו ל"ל סברת הב"ח דרי"ו לא מיירי אלא באוכל דבר לרפואה שאין עושה להנאתו אע"ג דמ"מ נהנה ס"ל לרי"ו דאינו מברך אבל אם אחזו בולמס מחמת רעבון ואוכל דבר איסור לרעבונו דמתכוין ליהנות וזה רפואתו מודה רי"ו דמברך הרי דגם רי"ו ל"ל סברת הב"ח אבל אנחנו לא קי"ל כרי"ו גם בזה דאפי' אינו מתכוין להנות כיון דעכ"פ נהנה מברך וכמו שכ' ס"ח: