מחצית השקל על אורח חיים רב:ו

(ס"ק ו) י"א כו' והבד"ה כו' דהגהת רמ"א הוא דעת הטור. ויליף לה מדתנן בשביעית והובא בברכות דף ל"ו ע"ב מאימת אין קוצצין אילנות בשביעית (פירש"י דרחמנ' אמר גבי שביעית לאכלה ולא להפסד וכיון שכבר יש עליו שם פרי אסור לקצוץ האילן דמפסידו) ב"ה אומרים החרובי' משישרשו והגפנים משיגרמו (ואמר שם דהיינו כפול הלבן) וכל האילנות משיוציאו ולמד הטור והוא דעת רמ"א בהגה"ה דין ברכה משביעית ובאותו זמן שנקרא פרי לענין שביעית קרי פרי לענין ברכה. ולכן חולק על המחבר שסתם ושאר כל האילן משיוצי' כו' אלא הוצי' חרובים וזיתים מן הכלל. ועז"כ הרב"י בבר"ה דאין ללמוד כו' דהרי חרובים אף משישרשו מרים הם וא"ר לאכיל' לכן מברכים עליהם בפה"ע כו' כנ"ל. וכ"מ מוגה בספר נתיב חיים (ודע דמתיבת לכן כו' ואילך אינו בספר ב"ה אלא היא לשון מגן אברהם לפרש דברי ב"ה) וכוונתו דאיך אפשר ליתן שעור לברכה כמו בשביעית והיינו בחרובים משישרשרו וכן זתים משיניצו. דהא ודאי כ"ז שהפרי מר אין לברך עליו וכמ"ש המחבר ובלבד שלא יהי' מר כו' והחרובים ע"פ הרוב גם אחר שישרשו מרים אע"כ לענין ברכ' לא תלי' בשרשור או הנצ' כ"א אם אינו מר וכל האילנות זמנן משיוציאו והיינו כשאינם מרים וכמ"ש הרב"י ואם ימצאו חרובים קודם שישרשו שאין מרים מברכים עליהם בפה"ע. וכ' שכן נראה דעת הרי"ף כו' שסתמו דבריהם ששאר אילנות משיוציאו ולא הוציאו מן הכלל חרובים וזיתים לצ"ל הא דנתנו שיעור בבוסר כפול הלבן לאו משביעית ילפי' אלא מערלה: