מחצית השקל על אורח חיים רב:יח

(ס"ק יח) וי"א לברך כו' נ"ל דוקא בגודגדניות שנתבשלו ונימוחו לגמרי כו' אבל תמרים שנתמעכו לגמרי ל"פ כו' דאמרי' דף ל"ח טרימא במלתי' קיימי לברך עליו ברכתו כאלו היה שלם ופירש"י פ"ד הכתוש קצת ואינו מרוסק עכ"ל ודייק מלשונו הטור והרב"י ות"ה סי' ס"ט דאם נתמעכו לגמרי לאו במילתיה קיימו ומברך שהכל והרב"י פסק כהרמב"ם תמרים שמיעכן ביד ועשה מהן עיסה כו' דמשמע אפי' נתמעכו לגמרי מ"מ מברך בפה"ע ובת"ה השאלה לענין גודגניות מוויינקסלין שמבשלים ונימוחים לגמרי ומערבים בהן תבלין ודבש איך יברך והשיב אחר שהביא דברי רש"י דמשמע בתמרים אם נימוחו לגמרי מברך שהכל כ"ש גודגניות שמערבים בהם תבלין כו' (ולא הביא שם דעת הרמב"ם) אך בש"ע שכתב ולפ"ז ה"ה בלעטוורין כו' לא משמע דאיירי שעירב בהן תבלין והוי כמו תמרים ואח"ז הביא י"א לברך עליהן שהכל והוא דעת ת"ה הנ"ל. וכ' מ"א דנ"ל דרמ"א הכריע להביא דעת י"א לענין פווידל"א אבל לא לענין תמרים וכן נראה מדברי הלבוש. והחילוק ביניהן שבגודגניות כ' מ"א שנתבשלו ונימוחו לגמרי והיינו ע"י בישול שכן דרך הפווידל"א לבשל ועי"ז נימח ובתמרים כ' שנתמעכו לגמרי ולא כ' נתבשלו ונימוכו דאין דרך לבשלן אלא נתמעכו מיד וכ"ה ל' הרמב"ם שהעתיק המחבר תמרים שמיעכן ביד כו'. ולכן בגודגניות כיון שנימוחו ע"י בישול נתבטל צורתן ואינן ניכרים כלל תואר הפירות לכן אבדו ברכתן ומברך שהכל. משא"כ תמרים שלא נתבשלו אע"ג שמיעכן לגמרי ביד עד שנעשה עיסה. מ"מ עדיין רושם צורתן ניכרת שהן תמרים ולכן במלתייהו קיימי לברך בפה"ע וכ"מ בלבוש טעם חילוק זה ע"ש:

וכ"מ סי' ר"ד שכתב אפי' הם כתושים ביותר ר"ל חבושים או וורדים או פירות שמרוקחים בדבש הדבש טפל ואפילו כתושים ביותר מברך עליהם כברכת הפירות אלמא אפי' כתושים ביותר במלתייהו קיימי. ורמ"א לא חלק עליו אלא דהתם מיירי דעדיין צורתן ניכרת וכמ"ש מ"א שם בשם של"ה ע"ש:

וגם בת"ה אפשר דמודה בתמרים. אע"ג דראייתו לגודגניות הוא מדברי רש"י מ"ש בתמרים כנ"ל י"ל דכוונתו דהא רש"י אפי' בתמרים שנתמעכו לגמרי ס"ל לברך שהכל עכ"פ קיי"ל כוותיה בגודגניות דעדיפא או מטעם הנ"ל או משום שמערבין בהן תבלין ודבש כנ"ל או משום דאפשר תמרים יותר דרכן למעכן מגודגניות וכמו שחילק אח"ז בין גודגניות לבשמים אף ע"ג שהת"ה לא הביא כלל דעת הרמב"ם:

וגם בגודגניות שנתבשלו כו' ר"ל דאפי' בגודגניות לא ברירא ליה לת"ה לברך שהכל א"כ י"ל דבתמרים מודה לברך בפה"ע:

וברוקח כו' כתושים ומבושלים הרי דס"ל אפילו מבושלים ונימוחים לגמרי מ"מ מברך בפה"ע א"כ עכ"פ בלא נתבשלו י"ל בפה"ע. והט"ז כתב לברך גם על גודגניות בפה"ע: