מחצית השקל על אורח חיים רב:יז

(ס"ק יז) בפה"א כו' ול"ד דהכי אמרי' בגמרא כו' והוא דף נ"ו:

אר"י צלף של ערלה בח"ל (וערלה בח"ל אסורו מדרבנן זורק האביונות ואוכל הקפריסין ואמרי' אלמא קפריסו' לאו פרי מדהותר בערלה והתני' על הקפריסי' אומר בפה"ע ומשני ס"ל כר"ע דפליג על ר"א וס"ל דקפריסים פטורים מן המעשר אלמא לאו פרי. ובא"י לא ס"ל כוותיה אלא בח"ל דאין איסורו אלא מדרבנן מקיל כר"ע:

ופריך ות"ל דהוי שומר לפרי ואסור משום ערלה דכתיב את פריו את הטפל לפריו ומאי ניהו שומר לפרי. ומשני דקפריסים לא הוי שומר משום דכשמגיע הפרי להתבשל נופל הקפריס. ודחי לה הש"ס. ומסיק דמה"ט לא הוי קפריסים שומר דאפילו נוטלים הקפריס מן הפרי אין הפרי מתייבש א"כ א"צ לשמיר' הקפריס ול"ד לשקדי' הרכי' ר"ל שקדים מתוקים אם אכלן כשהן רכים דהיינו בקטנותן דעיקר אכילתן אז הקליפה קי"ל בסי' ר"ד דמברך שהכל הרי דעל קליפת פרי מברך שהכל:

דהתם לא נטעי אינשי אדעת' כו' כ"א לאכלן כשיגמר פריין ויהי' גדולים ויהיה תוך השקדים ראוי לאכילה:

לכן נ"ל דמברך בורא פרי העץ והט"ז בסי' ר"ד ס"ק ט"ו כתב לברך עליהם בורא פרי האדמ' ואייתי ראיה מדלא נקטו התו' אלא מכאן שמברכים על הגרעינים בורא פרי העץ ולא הזכירו גם קליפין. א"ו דלענין קליפה א"א ללמוד ברכ' מערלה. ניהו דקליפה לאו פרי לענין ברכה מ"מ אסור הערלה משום דהוי שומר כנ"ל ועל שומר לפרי אין לברך בורא פרי כיון דלאו פירי משא"כ גרעינים דחייבים בערלה דלאו שומר נינהו עכצ"ל דהוי פירי ולכן יליף מיניה התוס' ה"ה לענין בדכה לברך בורא פרי העץ לכאורה דברי הט"ז מסתברים. ודלא לשויי' למ"א טוע' בדבר פשוט. י"ל לענ"ד דהמ"א דייק לה מדברי הרא"ש בהלכות ערלה דבברכות שם כתב לפי הגהת ל"ח וז"ל תניא קליפי רמון כו' והגרעינים חייבים בערל' משום דהוי שומר דדרשינן את פריו את הטפל לפריו אבל גרעינין דלא הוי שומר וחייבים בערל' אלמ' דפרי ניהו. מכאן י"ל על גרעיני פירות דמברכים בפה"ע עכ"ל והיינו סייעת' לדברי ט"ז. אך הל"ח שם הקש' וז"ל עמ"ש הרא"ש בהלכות ערלה וז"ל והגרעינים גרעין של כל פרי אסורים בערלה דררשי' את פריו את הטפל לפריו עכ"ל. לפ"ר הללו משמע דס"ל דאע"ג דמרבי' לי' מאת ודרשינן הטפל לפריו אפ"ה פרי מקרי. דהריבוי אתי לרבות שיהיה פרי ומ"מ לשונו שבכאן (רצה לומר בברכות) לא משמע כן ועוד דא"כ מאי אריא גרעינים אפילו קליפין נמי לברך עלייהו בפה"ע כיון דגרעינים מאת אתרבי כמו קליפין ומברכים עלייהו בפה"ע א"כ ה"נ קליפין ולא כתב רבינו שמברכים בפה"ע אלא על הגרעינים ש"מ דלא ס"ל דגרעינים מאת אתרבי אלא סברא בעלמא הוא דחשיב פרי. וכדמשמע לשונו כאן שכתב אבל גרעינים עכ"ל הל"ח. וא"כ י"ל דמ"א תפס עיקר דברי הרא"ש שבהלכות ערלה. כי בלא"ה במס' ברכות אין לשונו מבורר כ"כ וא"כ ס"ל להרא"ש דגם גרעין מסברא לאו פרי אלא דאתרבי מאת שנקרא פרי וא"כ ה"ה קליפין וכמו שכתב הל"ח. ועכצ"ל מה דנקטו התוספות והרא"ש גרעינים לאו דוקא אלא ה"ה קליפין ובימי חורפי אמרתי ראיה לזה דפריך שם הש"ס על ר"י א"ש דאמר צלף של ערלה בח"ל כו' כיון דטעמי' דס"ל להקל כר"ע לענין מעשר נימא הלכה כר"ע לענין מעשר בח"ל דהוי דרבנן קפריסין ממעשר. וממילא נדע גם לענין ערלה בח"ל ע"ש ומאי קושיא הא אפילו הוי אמר דקפריסין פטורים ממעשר בח"ל דמזה נדע דלא הוי פירי מ"מ ס"ד דלענין ערל' אסורי' משום דהוי שומר לפירי נתרבה בערלה מאת פריו אבל לענין מעשר שומר ופטור ממעשר ולכך איצטריך לאשמעי' דאפי' לענין ערלה מותרת בח"ל דלא הוי שומר כמסקנת הש"ס. ומקרוב ראיתי שנדפס קושיא זו בס' צל"ח על ברכות בשם ה"ה מוהר"א פ"ב ומהר"ם פישלס ז"ל ולדעת מ"א וכפי המובן מדברי הרא"ש בה' ערלה א"ש דכל מאי דמרבי' מאת פריו אפי' קליפי' דהוה שומר נתרבה דמקרי פירי וא"כ מקשה שפיר אי הוי אמר דפטור ממעשר ע"כ לאו שומר הוא ולא נתרבה מאת פריו וממילא נדע דמותר בערלה. ודע מ"ש שם הט"ז על הרא"ש דס"ל דגם על הקפריסין מברך בפה"ע הא מבואר שם ספ"ק דערלה סיפא דמתני' קליפי רמון כו' והגרעינים חייבים בערלה ומותרים ברבעי וא"א גם ברבעי ראויה להיות אסורים וכן הקשה פה בס' אה"ע אהא דס"ל דגרעינים מברכים עליהם בפה"ע וכן בספר צל"ח הנ"ל ולע"ד לפי' הר"ש יפה הקשו שכ' הטעם שמותרים ברבעי דתניא פרי פרי אתה פודה כו' אלמא דלאו פירי נינהו אבל לפמ"ש הר"ע ברטנורה א"ש וז"ל ומותרים ברבעי שנטע רבעי אינו אסור בהנאה כו' במעשר שני ואינו מתקדש בקדושת מעשר שני אלא דבר הראוי לאכילה עכ"ל א"כ מיירי בקליפים וגרעינים שאין ראוים לאכילה אלא לצביעה ולכן בערלה שאסורה בהנאה אסורים אבל נטע רבעי דמותר בהנאה מותר והתו' והרא"ש ילפי מזה גרעינים שראוים לאכילה לברך עליהם בפה"ע ועיין בספר א"ר מ"ש לענין מארנצ"ן: