מחצית השקל על אורח חיים קצט:ז

(ס"ק ז) מחזקינן כו'. פירוש אין צריך כו' דלא תטעה מ"ש רמ"א מחזקינן ליה כגדול שהביא ב' שערות ר"ל שדינו כגדול שהביא ב' שערות ואפי' אי ידעינן שלא הביא ב' שערות מצטרף ע"ז כתב מ"א אלא ר"ל בסתם מוקמינן ליה אחזקה שהבי' ב"ש דבשלמ' דרבנן סמכינן על החזקה שרוב בני י"ג מביאים ב"ש:

קודם י"ג לא מהני דשומא בעלמא נינהו:

וביש"ש כו' לכן סמכינן אחזקה. דהוי לשיטתיה מלתא דרבנן וצ"ע כו' מדפסקו האיבעיא לחומרא. ר"ל דאיבעיא להו בדף כ' ע"ב נשי' חייבות בברכת המזון מן התורה או מדרבנן ונ"מ אי מוציאות אנשים חייבים מדאורייתא מוציאות. ואי' דרבנן אין מוציאות דלא אתי דרבנן ומוציא דאורייתא (דנשים אינו בכלל הערבות כ"כ הרא"ש) וכתב לעיל סי' קפ"ו כיון שהם ספק אי מוציאות לאנשים. ואי הא דקטן דאין חיובו מן התורה א"י להוצי' הגדול אינו אלא מדרבנן ה"ה באשה אפי' אין חייב' מן התורה מה שאין מוציאים לאיש הוי מדרבנן וכיון דהא בעי' לא אפשטא ה"ל לילך לקולא דמוציאות דהוי ספק דרבנן:

ועוד דבסעיף ב' שם בסי' קפ"ו וכ"ה בגמ'. דפריך מהא דתנן בן מברך לאביו. אע"ג דהבן קטן ואינו חייב רק מדרבנן ואפ"ה מוציא לאביו שחייב מן התורה. ומשני שלא אכל האב כדי שביעה דגם האב אינו חייב אלא מדרבנן כיון שאינו יודע כו' דהא צריכין שהבן יוציאו גם אם שניהם יודעים מצוה לחלק:

כמ"ש ר"ס קצ"ג. דשנים שאכלו מצוה לחלק ואפי' הכי אם א' מהן אינו יודע לברך יברך היודע ויוציא את שאינו יודע הרי דדחינן מצוה דרבנן שאמרו מצוה לחלק כדי שלא יתבטל האינו יודע מבהמ"ז. ובקטן לא שייך ערבות. וכמבואר בסוטה ע"פ המנין שחשב שם לענין ערבות ע"כ קטנים לא היו בכלל ערבות ע"ש:

במלחמות פ"ג. על אבעיא הנ"ל אי נשים בבהמ"ז חייבים מן התורה: