מחצית השקל על אורח חיים קצט:ו

(סק"ו) הפעוטות כבן ט' או כבן י' ראיתי אגב גררא בספר ש"ע עם באר הטיב החדשי' שכ' וז"ל הפעוטות כבן שש או כבן שבעה והמ"א כ' כבן ט' או כבן י' אפשר דט"ס היא עכ"ל. ולענ"ד אינו ט"ס ודאי בכ"מ שהוזכר פעוטות שיעורו כבן ו' ובן ז'. אבל כאן כיון שכתב הרב"י בשם הרי"ף שכ' הטור משמו דשיעור קטן הוא כבן ט' או כבן יו"ד. כ' ע"ז הרב"י נראה דלאו דוק' דהרי הרמב"ם כ' כבן ז' ובן ח' ולא משמע דפליגי אלא ודאי כל תינוק שיודע למי מברכים מזמנים עליו והוא שהגיע לעונת הפעוטות דהיינו בן ז' ובן ח' כו' אבל מצאתי להרשב"א שכ' ע"ד הרי"ף בן י' ובן ט' נראה מפני שהוא זמן חנוכו. ולפ"ז גם בן ז' ובן ח' דנקט הרמב"ם משום דזמן חנוכו אבל בציר מהכי כו' אין מזמנים עליו:

וכ"ד הריב"ש בתשו' שאפי' לדברי המתירים כו' ושיהיה בן תשעה או בן עשרה או לכל הפחות גדול מבן שש כו' עכ"ל הרב"י. וכיון שיש דעות חולקות גם הרשב"א כ' שכן דעת הרי"ף דבעי' דוקא בן ט' ובן י' החמיר מ"א וצריך שיהא בן ט' ובן י' ולא כ' בלשון מחלוקת הפוסקי' כיון שאפשר שגם הרב"י מודה דבעינן ט' ויו"ד וכן דרך רמ"א במקום שאפ"ל שגם המחבר סבירא ליה כן אף שאין האמת כן והמחבר חולק מכל מקום לא כ' רמ"א בלשון י"א כשנודע כ"ש כאן שאפשר גם הרב"י הכי ס"ל שצריך בן ט' ויו"ד וסתם דבריו כי הכל לפום חורפי' דתינוק:

בין לג' ובין ליו"ד. ר"ל אע"ג דלענין אם א' אכל ירק לצרף לג' לא הותר כ"א א' אכל ירק אבל לצרף ליו"ד אפי' ג' אוכלי ירק מצטרפים לז' שאכלו פת כמו שכתב סי' קצ"ז לענין קטן אין חילוק:

כיון דל"מ פטר נפשיה ר"ל חיובו גדול דל"מ פטר נפשיה לכן בעינן דוקא גדול לצירוף: