מחצית השקל על אורח חיים קצו:א

כ' מ"א כ' הרב"י כו' שקנאן בשינוי אינו מברך דהוי מנאץ:

וכ"ה ר"ס תרמ"ט שכ' בלולב גזול אפי' קנאו בשינוי בלא סיוע המצו' ניהו דיצ' בו מ"מ אינו מברך עליו:

וכ"מ מדברי רמ"א סי' תנ"ד שכ' ניהו דבמצה גזול' אין יוצאים אבל גזל חטים ועשאן מצה דקנאן בשינוי יוצא. וכ' רמ"א ולענין ברכ' ע"ס תרמ"ט משמע דס"ל כמו דבסי' תרמ"ט אין מברכים ה"ה במצה:

וסי' י"א לענין ציצית גזולין שקנאן בשינוי כ' ג"כ רמ"א ולענין ברכה עסי' תרמ"ט. ועוד דבסי' תרמ"ט מסתפק כו' ר"ל הא דכ' שם בש"ע דאפי' קנאן בלי סיוע דאין מברכים מבואר בהרב"י שם דפסק כן משום דמספק ליה שהבי' דברי התוס' שכ' הא דאמרי' לולב הגזול אפי' בי"ט שני דלא בעי לכם אין יוצאי' בו משום דהוי מצו' הבאה בעביר' והוכיחו דאם קנאו בלי סיוע המצו' דהיינו קודם שעשה המצו' אין בו משום מצו' הב"ע והקשו ע"ז מדאמר אביי בב"ק דראב"י ס"ל שינוי אינו קונ' מדאמר ראב"י הרי שגזל חטין וטחנן ואפאן והפריש חלה אין זה מברך אלא מנאץ וא"א דשינוי קונ' למה קראו מנאץ ודחי רבא דלעולם סביר' ליה דשינוי קונ' והא דקראו מנאץ משום דה"ל מצו' הבאה בעביר' הרי דאפי' קנאו בשינוי קודם המצו' אפ"ה הוי מצו' הבאה בעביר'. ותי' שני תירוצי' תירוץ א' דתירוץ רבא אינו אלא דחוי בעלמ'. אבל האמת ראב"י ס"ל שינוי אינו קונה אבל אי שינוי קונ' כה"ג שקנאו בשינוי אינו מנאץ תירוץ שני דברכ' שאני דאע"ג דאם קנאו בשינוי לענין שיוצ' ידי מצו' לא הוי מצוה הב"ע מ"מ אין ראוי לברך עליו והוא מנאץ וא"כ בתי' א' אי קנאו בשינוי לא הוי מצו' הב"ע אפי' לענין ברכה ורשאי לברך ולתי' שני אין מברכים ולאשר נסתפק הרב"י איזה תירוץ עיקר לכן מספק כ' דאין מברכים וא"כ היינו דוק' בשאר ברכות אבל לענין בהמ"ז קי"ל בסי' קפ"ד דאם יש לו ספק בבהמ"ז צריך לברך כיון דהוי דאוריית':

ועמ"ש ה"ה פ"ו דמצה כו' כצ"ל:

(ס"ק א) אינו כו' ובשבת שחל ט"ב. ר"ל שבוע שחל בו ט"ב לפמ"ש הרב"י בסי' תקנ"א סעיף ט' תלי' במנהג' דיש נמנעים לאכול בשר בשבוע שחל בו ט"ב ויש שאין נמנעים:

דהרי כהנים וזר כו' דמזה נובע דין זה מדאמרינן ריש עירובין הכל חייבים בזימון כהנים לוים וישראלים. ואמרי' פשיט' ומשני לא צריכ' דכהנים אכלי תרומה וזר חולק מהו דתימ' כיון דזר לא מצי אכיל תרומ' לא מצטרף קמ"ל כיון דכהן מצי אכיל חולק שפיר דמי ות"ל בלא"ה הא כהן וזר יכולים לאכול לחם אחר:

כמ"ש ב"י בשם אגור ר"ל דהאגור כ' ג"כ כסברת הגהת מנהגים ודח' הרב"י דבריו מגמ' דעירובין הנ"ל:

ובשבת שחל ט"ב כו' ונ"מ בסעודת מצו' ר"ל לפי מנהגנו המבואר בסי' תקנ"א שאין שום אדם אוכל בשר מר"ח אב ואילך א"כ מאי נ"מ מהאי דינ' דהא לא משכחת לדידן שא' אוכל בשר בשבוע שחל ט"ב לזה כ' דנ"מ בסעודת מצוה שחל בשבוע שחל בו ט"ב דאין רשאים לאכול בשר כ"א מנין מצומצם והשאר אוכלים חלב כמ"ש סי' תקנ"א סעיף י':

אחר התחלת השיעור דהיינו שעה א' לפי מנהג שכ' רמ"א ביו"ד סי' פ"ט:

צ"ל בהמ"ז קודם אפי' ממתין שעה כמו שכ' רמ"א שם:

יתעכל המזון. ושוב אינו רשאי לברך כדלעיל וגם שם ר"ל אפילו ממתין שש שעות מ"מ צ"ל ברכות המזון: