מחצית השקל על אורח חיים קצג:יג

(ס"ק יג) ואפי' לא כו' צ"ע דהלא פת כו' בשלמא אי אכלו גם כאן א"ש דכה"ג א"צ לחזור למקומו לברך כדלעיל סי' קפ"ד. אבל מ"ש בש"ע אפי' לא אכלו עדיין כו' קשי':

ולדעת הרמב"ם שם ר"ל בסי' קע"ח דפסק דאסור לאכול שנית עד שיברך תחלה ברכת המזון על מה שכבר אכל ואם כן ממילא צריך לחזור למקומו. ואם כן אזיל ליה האי תי' שר"ל דצריך לו' עכשיו מעט כו' דהא אסורים לאכול:

ונ"ל דאפי' יצאו שוגג לרמב"ם כו'. ר"ל דלא תימא גם להרמב"ם א"ש ולא נצטרך לאוקמי בבית א' ומפנה לפנה דלהרמב"ם בלא"ה אתי שפיר ניהו דלהרמב"ם אסור לאכול עד שיברך תחלה ברכת המזון מכל מקום להרמב"ם לא נצטרך לו' דצריכים לאכול עכשיו ואע"ג דקי"ל פת צ"ל במקומו מ"מ הא להרמב"ם ביצא ממקומו בשוגג יברך במקום שנזכר כמש"ל סי' קפ"ד (דלא כהרא"ש דס"ל אפי' בשוגג לכתחלה צריך לחזור למקומו) וא"כ א"ל דהכא מיירי שיצאו בשוגג עז"כ מ"א דלית' דאפ"ה עדיף טפי כו'. ר"ל ניהו דהרמב"ם כ' דבשוגג יברך במקום שנזכר אפי' לכתחלה מ"מ עדיף טפי שיחזור למקומו ויברך כדאשכחן בהני תרי תלמידי דחד עביד כב"ש כו' אע"ג דאם יברכו פה יזמנו:

אח"ז ראיתי שכתב כן המ"א לאפוקי מהלבוש שכתב וז"ל ונ"ל דמיירי אפי' אכלו בשני בתים כו' ואפי' לא אכלו ביחד משנתחברו גם א"צ לאכול כאן ומיירי ב' הראשונים שאכלו עמהם עם כ"א מהם גם הם נתפרדו ואם היו חוזרים למקומן לא היו יכולים לקיים ברכת הזימון שם ולפיכך טוב יותר שיברכו כאן ויקיימו מצות זימון משיחזרו למקומן כו' עכ"ל הלבוש ולכאורה היה נראה לעניות דעתי דמ"ש יצאו שוגג להרמב"ם תיבת להרמב"ם טעות סופר וצ"ל הרא"ש ור"ל דהרא"ש סבירא ליה לעיל בסי' קפ"ד דביצא בשוגג לכתחלה צריך לחזור למקומו ובדיעבד אם בירך כאן יצא ולפ"ז ס"ד דהכא כדי שיוכלו לזמן הותר לו לכתחלה לברך כאן וא"כ ס"ד דלהרא"ש י"ל דלא איצטריך לו' דה"ק כאן דצריכים לאכול עכשיו מעט כו' אלא מיירי בשוגג ויכולים לברך כאן אפי' לא אכלו כאן כדי שיכלו לזמן וע"ז א"ש מ"ש מ"א דעדיף טפי שיחזרו למקומן כו' כיון דלהרא"ש לכתחלה אפי' שוגג צריך לחזור למקומו דא"כ תקשי מה שהביא בשם הרב"י (אמת שאינו לשון הרב"י כ"א שהמ"א מפרש דברי הרב"י כן ע"ש) ולדעת הרמב"ם צ"ל דמיירי כו' הל"ל להרמב"ם מיירי שאינן אוכלים כאן אלא דמיירי בשוגג אע"כ אפילו להרמב"ם אפי' בשוגג עדיף שיחזור למקומו וכפי הגרסא שלפנינו אעפ"כ אני מסתפק:

ועוד י"ל דה"ק ואפי' לא אכלו יחד כו'. רצה לומר מ"ש בש"ע ואפילו לא אכלו כו' אין הכוונ' שלא אכלו כלל משנתחברו אלא ר"ל שאכלו משנתחברו אלא שלא אכלו יחד וכמו שסיים בש"ע אלו השלשה ביחד כו' וא"ל לפ"ז ת"ל בלא"ה חייבים בזימון ממה שאכלו משנתחברו לזה כתב מ"א דאין חייבים לזה מצד אכילה זו כיון שלא קבעו יחד כמ"ש סעיף ב':

ומיהו לרמב"ם כו אלא בדיעבד דהא לרמב"ם ביצאו ממקומם אסורים לאכול עד שיברכו תחלה בהמ"ז ואע"ג דר"ל דמיירי שיצאו בשוגג דכה"ג כ' מ"א לעיל סי' קפ"ד ס"ק ג' כיון שיצאו בשוגג לא ה"ל היסח הדעת ומותר לאכול ומ"מ צ"ל דמ"א לא כ' כן לעיל סי' קפ"ד אלא ליישב דעת המחבר דלעיל אבל לדידיה לא ס"ל וכנראה ממ"ש שם אח"ז וא"ש במ"ש בע"ה: