מחצית השקל על אורח חיים קפח:ג

(ס"ק ג') נוסח כו' ב"י ברחמים. דהכלבו וא"ח כתבו דא"ל בונה ברחמיו ירושלים לפי שלא תבנה אלא במשפט וכמ"ש בישעיה סי' א' ציון במשפט תפדה. אלא שהמרדכי בשם מהר"ם כ' שיש לו' ברחמי' דכתיב בזכריה ושבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה (וצ"ל לדידיה הא דכתיב ציון במשפט בשביל עושי משפט שבה כמ"ש רש"י שם אבל מ"מ תהיה ברחמים אע"פ שלא יהיו זכותם מספיק לפדות) ולכן כ' מהר"י גינצבורג לו' לשון המקר' הנ"ל שתיבת ביתי הוא בין תיבת ברחמים ובין תיבת יבנה ולכן י"ל בונה ירושלים ברחמים שיהי' תיבת ירושלים בין בונה ובין ברחמים אע"ג דבקר' הוזכר תחלה תיבת ברחמים ולבסוף תיבת בנין מ"מ בזה לית לן בה כיון שא"א לתקן ל' הברכה בל' זה:

כ' ב"י די"ל זוננו כו' ראייתו מן הירושלמי שהביא הטור הובא במ"א סס"ק זה וז"ל תניא אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת רב זירא שאל לרחב"א מהו מימר אבינו רועינו זוננו בשבת א"ל טופס ברכות כך הוא עכ"ל. מזה מוכח דע"כ זונינו נא' בלשון בקשה לכן נסתפק ר"ז אי רשאי לאמרו בשבת דהוי תביעת צרכיו דאי ס"ד דנא' בלשון שבח והלל זוננו בחול"ם א"כ במאי נסתפק ר"ז אי רשאי לאמרו בשבת ולכן כ' הרב"י כיון דזוננו לשון תפלה ה"ה דרענו היא לשון תפלה בחסרון ו' ושו"א תחת הרי"ש אולם הט"ז סק"ז הקשה דלפ"ז הלשון כפול ד' פעמים רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו לכן פי' הט"ז דתרי הוי שם תואר דהיינו רענו זוננו ותרי דהיינו פרנסנו וכלכלנו הם בלשון בקשה דאנחנו צריכים לשני דברים. א' דברים הכרחיים לחיי האדם כמו הלחם והמים. ב' דברים הנוספים להנאת האדם כמו כמה מיני פירות וחמודי עולם הזה לכן שני התוארים הם על אלו שני הדברים וכן שני הבקשות דהיינו פרנסנו וכלכלנו הוא שאנו מבקשים על שני דברים הללו ולפ"ז מה ששאל ר"ז בירושלמי לא הי' שאלתו כי אם משום פרנסנו וכלכלנו שהם בקשה אע"ג דר"ז לא נקט בשאלתו כ"א מאי מימר רועינו זוננו י"ל תחלת המאמר נקט אבל כוונתו לסוף המאמר דהיינו פרנסנו וכלכלנו: