מחצית השקל על אורח חיים קפח:ב

(ס"ק ב) לא כו' גם התו' (דף מ"ט ע"א) כו' בבונה ירושלים וכ' מהרש"א שם דהיינו שאומרים א"מ רועינו כו' ע"ש וע"כ צ"ל דס"ל הא דא' הש"ס שם דאין להשוות מלכות בית דוד למלכות שמים היינו דוקא שלא לו' ומלכותך מלכות בית דוד כו' שזה הוי השוואה אבל אי מזכיר מלכות שמים שלא במקום מלכות בית דוד אף שהזכיר מלכות בית דוד באותו ברכה ל"ל בה ולא מיקרי השוואה וצ"ל להתו' אע"ג דאמרי' שם בגמ' דאמרי' בברכת הטוב ג' מלכיות כמבו' סי' קפ"ט ואמרי' שם טעמא חדא משום דידי' דברכו' הטוב והמטיב לא מיקרי סמוכה לחברתה. דכל ברכה הסמוכה לחברתה א"צ בהתחל' שם ומלכות) דהא אחר זמן תקנוה ביבנה על הרוגי ביתר ולכן צריכה להתחיל בשם ומלכות וחד מלכות תיקנו בה משום ברכת בונה ירושלים וחדא משום ברכת הארץ דהיינו ברכת נודה לך דבברכת בונה ירושלים ראוי להזכיר בה מלכות כיון דמזכיר בה מלכות ב"ד וגם בברכת הארץ כתבו התו' דראוי לו' בה מלכות אע"ג דלגבי דידן הוי ברכה הסמוכה לחברתה מ"מ מתחלה לא נתקנה ברכה סמוכה דהא ברכת הזן תיקן משה וברכת הארץ תיקן יהושע וברכת בונה ירושלים דוד ושלמה אלא כיון דלגבי דידן דאמרינן על הסדר הוי סמוכה אין ראוי להתחיל בה בשם ומלכות מ"מ צ"ל בהם מלכות ולכן תיקנוהו כנגדן מלכות בהטוב ומטיב ואמרי דמה"ט לא הזכירו בבונה ירושלים גופ' מלכות משום דאין להשוות מלכות ב"ד למלכות שמים כמ"ש בש"ע וא"כ להנוהגים לו' בבונה ירושלים א"מ רועינו כו' ומזכירים בה מלכות א"כ למה הוצרכו לו' מלכות בהטוב ומטיב משום ברכת בונה ירושלים וצ"ל כיון דלא אמרי מלכות שמים במקומה דהיינו בתחלת ברכה או סמוך למלכות ב"ד אי לאו משום דאין להשוות מלכות ב"ד למלכות שמים אין בו היכר כ"כ ואין זה כבוד למ"ש ועדיף טפי כשהוסיפו מלכות עבורה בברכ' אחרת דאיכא היכר טפי:

מכ"ש ביע"וי דמלתא בפ"ע כו' דא"מ כו' ניהו דאינו סמוך למלכות ב"ד מ"מ באותו ענין הוא אבל יעלה ויבא הוא ענין אחר וא"כ אפי' להמרדכי דחולק על התו' וס"ל דא"ל א"מ כו' כמ"ש בש"ע מ"מ ביעלה ויבא דהוא ענין בפ"ע י"ל דמודה גם המרדכי: