מחצית השקל על אורח חיים קע:ה

(ס"ק ה) נוטל כו' ולא ידעתי למה היפך הרב"י לשונם דז"ל הגמ' ביומא דף ל' ע"א אדם יוצא להשתין מים נוטל ידיו אחת ונכנס דיבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס וכשהוא נוטל לא יטול מבחוץ ונכנס מפני החשד אלא נכנס ויושב במקומו ונוטל (שתי ידיו) עכ"ל הגמ' הרי דדין זה שצריך ליטול בפנים קתני אחר שני הדינים משמע דקאי אתרווייהו בין אהשתין ובין דיבר ע"ח והפליג וכ"ה בטור ורמב"ם ורב"י היפך וכ' תחלה מיד אחר דין השתין שצריך ליטול מבפנים ואח"ז כ' דין הפליג משמע דבהפליג נוטל אפי' בחוץ:

ואפשר דבהפליג לעולם נוטל מבפנים ר"ל אפי' רוצה לאכול מ"מ איכא חשדא כיון דליכא אנינות דעת ומה"ט הפך הרב"י לשון הש"ס דלא נטעה דגם בהפליג יש חילוק בין שתיה לאכילה ובאמת בהפליג אפילו לאכיל' צריך ליטול בפנים ואע"ג דלפי גרסתינו בש"ס שלא יטול מבחוץ כו' אלא נכנס ויושב במקומו ונוטל ב' ידיו משמע דעיקר דין חשד האמור בברייתא קאי אהפליג דבעי נטילת שתי ידיו דבהשתין נוטל רק יד אחר ששפשף וכיון דקאי עיקרו אהפליג ועלה אמרי' התם א"ר חסדא לא אמרן אלא לשתות אבל לאכול נוטל מבחוץ כו' משמע דגם בהפליג יש חילוק בין שתיה לאכילה כן הקשה בס' חמד משה אולם הרי"ף והרא"ש לא העתיקו בגרסתם נוטל שתי ידיו ובלי ספק לא היה כן בגרסתם:

וכ"כ במשמרת הבית דף קכ"ז ע"ב וכ"ה דעת ריב"א בתוס' ישנים שם: