מחצית השקל על אורח חיים קסז:מא

(ס"ק מא) אפי' כ"מ בגמ' (ר"ה כ"ט ע"ב) מדאיבעי' להו כו' בב"י כ' וז"ל מדלא שרי בפ"ב דר"ה אלא ברכת היין דקידוש וברכת המוציא דמצה עכ"ל ומ"א כ' דהראי' הוא מהאיבעי' דע"כ לשון הרב לאו דוק' דהכי אי' שם בעי רבא ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מהו כיון דחובה הוא מפיק (פירש"י על אכילת מצה וקידוש גופיה לא תבעי דחובה נינהו ומפיק אלא ברכת המוציא וברכת היין מבעי' שאין באות חובה אלא המברך צריך שיטעום וא"א ליהנות בלא ברכה מאי כיון דחובה היא אכילת מצה חוב' וכן קידוש וא"א שלא בהנא' והנא' א"א בלי ברכה נמצא המצו' תלוי בברכת הנאה ומפיק או דלמא ברכות ההנא' לאו חובא למצות אתי' שאף בכל ההנאות היא נוהגת עכ"ל) ופשט ת"ש דאמר ר"א דר"ש הוי מקדש והדר כי אתי אריסי מדבר' קידש שנית להוצי' האריס אלמ' אע"ג שיצא מוציא ביין קידוש וא"כ ה"ה במוציא דפת ע"כ דברי הגמ'. וא"כ מפשיטת הש"ס אין ראיה להרב"י דהמעש' הי' בקידוש וסיפר ר"א המעש' שהי' אע"כ דראייתו מאיבעית הש"ס מדלא בעי רק ברכ' המוציא של מצה כו' אע"ג דא"ל דנקט לרבות' המוציא דמצה אפי' בזה מסתפק שמא אינו מוציא מ"מ טפי ה"ל למיבעי' במוציא דשבת ויו"ט ויין של קידוש דשמעינן מיני' תרתי שמעי' דאפי' במוציא דשבת ויו"ט א"ל דמוציא אחרים ושמעי' מיניה דאפי' במוציא דמצה א"ל דאינו מוציא דהא איבעי' ליה ביין קידוש ומוציא דמצה ויין קידוש דין אחד להם ושוין. אע"כ צ"ל דמוצי' דשבת ויו"ט פשיט' ליה דאינו מוציא: