מחצית השקל על אורח חיים קסז:כא

(ס"ק כא) אינו מברך ולא דמי לענ"י כו' דצריך לברך קודם ניגוב כי היכי דלהוי עובר לעשייתן ואם שכח יברך אחר ניגוב:

דהתם מעיקר' כו' ר"ל דהא מן הדין הי' ראוי לברך קודם נטילה דהוי עובר לעשייתן ממש. אלא דלפעמים יצא מבה"כ והוי גברא לא חזי לברך לכך אפי' חזי לברך נתנו לו חז"ל דין דלא חזי ואמרו שיברך אחר הנטילה קודם ניגוב דעכ"פ הוי קצת עובר לעשייתן דגם הניגוב מצורך הנטיל' דאסור לאכול בלי ניגוב ידים וא"כ כיון דבשעת עיקר חיובו דהיינו קודם נטילה הוי גבר' דל"ח והוי דיחוי מעיקר' ולכן חוזר ונראה:

כתב כו' אם יכול לאכול לאפוקי אם קץ באכילה דאסור לברך:

ונ"ל שטוב כו' ע"ש בב"י סי' קע"ב כצ"ל ר"ל דהרב"י כ' כאן על דברי הכל בו. וז"ל וזה אפשר כדעת הראב"ד בשכח והכניס משקין לתוך פיו. אבל אין הפוסקים מודים לו כמ"ש בסי' קע"ב הלכך אפי' יכול לחזור ולאכול אינו צריך עובר לעשייתן ובאמת אפילו למ"ד במשקין דצריך לברך לא דמי לדהכא באוכלין כמ"ש הרא"ש הובא במ"א סי' קע"ב סק"ג דשאני משקין שנזכר בעודן בפיו דומה קצת עובר לעשייתן עכ"ל. אלא דהרב"י הביא לקמן בסי' קע"ב בשם הרשב"א שכתב בשם הראב"ד דאפי' באכילה אם גמר לאכול צריך לברך דפסק כרבינא דס"ל הכי ברכות דף נ"א. וניהו דלא קי"ל בהא כהראב"ד מ"מ היכי דיכול לאכול ומצי לברך להוציא נפשיה מפלוגת' לצאת גם ידי הראב"ד עדיף טפי: