מחצית השקל על אורח חיים קסו:א

ס"ק א י"א כו' ומ"מ אסור כו' דעת י"א הללו הוא ר' יואל ודעמי' דס"ל הא דאמרינן תיכף לנט"י ברכה קאי דוקא על כל מים אחרוני' ולא למים ראשונים והקשו עליו מדתנן בברכות פ' א"ד בה"א מוזגים הכוס ואח"כ נוטלי' לידים ואמרי' שם בברייתא חדא טעמא דמה"ט ס"ל דאין נוטלי' ואח"כ מוזגי' משום דתיכף לנט"י ברכה הרי דלמים ראשוני' בעי נמי תיכף לנט"י ברכה וע' בט"ז בשם הב"ח:

ומ"א ס"ל וכ"כ הב"ח דס"ל כמ"ש התוס' בפסחי' שהוקשה להם לפי מאי דמסיק שם אליביה דרב דשרי ליטול ידיו ולקדש אח"כ דלא כרב ברונא ולא חיישינן להיסח הדעת בין נטילה להמוציא א"כ קשיא הא דב"ה דס"ל מוזגי' ואח"כ נוטלי' לידים כנ"ל ותי' וז"ל שאני מזיגה שהיא בחמין וצריך דקדוק שלא יחסר ושלא יותיר והוי טפי היסח מקידוש ור"ת פי' דהתם מיירי בחול כו' עכ"ל וכ' מ"א די"ל דגם ר' יואל ס"ל כתי' א' דתוס' ובאמת במזיגה או כה"ג מודה ר"י דהוי היסח הדעת וצריך לחזור וליטול ידיו ולברך:

ובאגודה כ' בשם ר"ת כו' שמא יסיח דעתו כו' ולתי' זה אינו אלא לכתחלה שמא יסיח דעתו אבל דיעבד אם ידע שלא הסיח דעתו אינו צריך ליטול ידיו שנית אבל אין כוונת מ"א דגם ר' יואל דהוא דעה א' שבש"ע ס"ל כן איך כ' דא"צ ליזהר מלהפסיק כו' דהא צריך ליזהר עכ"פ בחול אלא כוונת מ"א דאפי' לדעה שניה דס"ל דצריך ליזהר מ"מ בקידוש והבדלה י"ל דמודים דלא הוי היסח הדעת:

ה"ה להבדיל כו' באמת תי' זה שכ' בשם אגודה בשם ר"ת כתבו גם התוס' שם בפסחים בשם ר"ת ולא כתבו מ"א בשם אגודה דבתוס' לא הוזכר להתיר להבדיל והוי ס"ל דוקא בקידוש הותר משום דקיי"ל אין קידוש אלא במקום סעודה דאיכא בלאו הכי סברא דקידוש לא הוי הפסק דהוי מעין סעודה וגם שייך טפי סברת ר"ת דלא חיישי' שיסיח דעתו וילך לו ולא יאכל לאלתר כיון דצריך לסעוד סמוך לקידוש משא"כ בהבדלה ולכן הביאו בשם אגוד' שהוזכר בדבריו בפי' והוא הדין להבדל' וראית אגודה באמת דהבדלה דין קידוש יש לה לענין זה דל"ל דוקא קידוש הותר משום דאין קידוש אלא במקום סעודה דהא שם בפסחי' נטל ידיו מקדש משמיה דרב אמרה והא רב ס"ל שם דף ק' ע"ב יש קידוש שלא במקום סעודה (אלא דלא קיי"ל בזה כרב)עמ"ש סי' קע"ד ס"ק ו':