מחצית השקל על אורח חיים קס:ב

(סק"ב) בין כו' ולא נקט סתם כו' כדי לכלול גם נשתנו מחמת עצמן:

ועיין בי"ד כו' ר"ל דלענין מקוה יש חילוק בין נשתנה מחמת דבר אחר פסול ומחמת עצמן כשר ואין כוונת מ"א ללמוד דין נ"י ממקוה דודאי חלוקים הם נ"י ממקוה לכמה דינים ולפעמים נ"י אע"ג שהוא דרבנן החמיר יותר מבמקוה אלא כוונת מ"א דלא תימה דאין ראיה מל' הרמב"ם והמשנה מדלא קתני גם נשתנו מחמת עצמם דלמא דא ודא אחת היא ואין סברא לחלק בין מ' עצמן ובין מ' דבר אחר ולא הוצרכו לבאר לכן הביא ראיה ממקוה דיש חילוק וא"כ א"א דבנ"י אפי' מ' עצמן פסולים הל"ל רבותא אפי' מ' עצמן פסולים. וכ"מ ברא"ש בחולין דף ק"ז:

תלמודא קפדותו אחזותא. ר"ל ששאל שם ר"ש לאמימר אי מקפידי' בנ"י שלא ישתנ' מראה המים. והקשה הרא"ש במה נסתפק הא מתני' היא נפל לתוכו דיו כו' פסולים:

ולא קמשני כו' ר"ל דהרא"ש ה"ל לתרץ קושייתו:

דיין כו' עיין בסעיף י"ב:

מאחר דאם נפל יין לתוך המים נפסלו כו כ"ש כו' ובנשתנו מחמת עצמן. באמת ס"ל למ"א דאי נפלו אותן מים למים אחרים ועי"ז נשתנו גם מים האחרים ג"כ לא נפסלו כיון דלא גרם השינוי שום דבר כ"א מים בעצמן , וה"ל כהמים בתחלתן שכשרים משא"כ יין: